משרד הכלכלה והתעשייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרשות להשקעות (שיחה | תרומות) |
מ סקריפט החלפות (תוכנת, על ידי, גאוגר, לחלופין, מחיה), הינה->היא |
||
שורה 28:
# מינהל ומשאבי אנוש;
# אגף כספים וחשבות;
# אגף תקציבים, תמחיר ופיקוח מחירים;
# לשכה משפטית;
# אגף דוברות ופרסומים;
# אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות;
# אגף ביקורת פנים;
# אגף מערכות מידע.
'''יחידות המשרד'''
שורה 62:
'''מחוזות המשרד'''
* מחוז באר שבע והדרום;
* מחוז חיפה והצפון;
* מחוז ירושלים;
* מחוז תל אביב והמרכז.
שורה 71:
הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה פועלת מכוח החוק לעידוד השקעות הון תשי"ט – 1959. ביום 1.1.2017 שונה מעמדה של היחידה מ"מרכז ההשקעות" ל"רשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה".
הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מציעה מגוון מסלולי סיוע:
• מסלול מענקים מכוח החוק לעידוד השקעות הון, אשר כולל בין היתר 2 מתווים המיועדים למפעלים פורצי דרך בעלי חדשנות טכנולוגית גבוהה ובנוסף מסלול הטבות מס לבנייה להשכרה למגורים.
• מסלולים מנהליים, לרבות: מסלולי תעסוקה, מסלול להטמעת ייצור מתקדם, מסלול להגדלת הפריון בתעשייה, מסלול למשיכת מפעלים תעשייתיים ליישובי הבדואים בנגב, מסלול למשיכת מפעלים תעשייתיים לדימונה, ערד וירוחם, מסלולי איכות הסביבה (כלכלה ירוקה), מסלולי תחרות/יוקר
המסלולים המנהליים פועלים מכוח החלטות ממשלה וסיכומים בין-משרדיים במסגרת הוראות מנכ"ל.
מנהל הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מונה על ידי הממשלה וכפוף לשר. מתוקף תפקידו משמש כיו"ר מנהלת הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה ויו"ר ועדות ההקצאה השונות במסגרת הוראות מנכ"ל. הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה פועלת באופן אוטונומי על-פי החוק לעידוד השקעות הון.
הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מאשרת מדי שנה מאות
בשנים האחרונות פעלה הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה לחידוש ועדכון של עשרות נהלים וביטולם של נהלים ישנים. כמו כן, נערכו ימי עיון והסברה, כנסים, סדנאות, פרסום דיגיטלי באינטרנט וקשר ישיר עם התעשייה והתעשיינים. כל זאת במטרה להנגיש את הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה ללקוחותיה. בנוסף, בוצעו 9 תיקוני חקיקה שיזמה הרשות, על מנת להתאים את החוק ולהנגישו לתעשייה.
החוק לעידוד השקעות הון מהווה אמצעי מרכזי במדיניות עידוד והגברת הצמיחה הכלכלית בישראל בכלל ובפריפריה בפרט. בחוק ובתקנות שהותקנו לפיו נקבעו שני סוגי תמריצים והם הטבות מס ומענקי הון:
1. תמריצי הטבות מס ומענקי הון, שמטרתם העיקרית
2. תמריצים לפריפריה: תמריצים (מענקים ומס חברות מופחת של 7.5% בפריפריה לעומת 16% במרכז הארץ) שנועדו להשפיע על פיזור התעשייה ברחבי הארץ והגברת פעילות והשקעות בפריפריה, במטרה לצמצם את אי– השוויון האזורי ולעודד צמיחה בת–קיימא.
ההטבות לעידוד התעשייה ניתנות בהקמה ובהרחבה של מפעל תעשייתי, בשני מסלולים מרכזיים: מסלול מענקים ומסלול הטבות במס. כל מסלול פועל בנפרד מהמסלול האחר וללא תלות באחר. מפעל ששוכן באזור פיתוח א' יכול לקבל גם הטבות מס וגם מענקים.
• מסלול מענקים
חוק זה נועד לעודד השקעות הון ויוזמה כלכלית, באופן שבו תינתן עדיפות לחדשנות ולפעילות באזורי פיתוח, לשם השגת המטרות הבאות:
(1)
(2)
(3)
במסלול זה ניתן
1. המפעל בגינו מוגשת הבקשה
2. מיקומו של המפעל
3. המפעל
בחוק ובתקנות שהותקנו לפיו נקבעו שני סוגי תמריצים והם הטבות מס ומענקי הון (ללא צורך לבחור באחד מבין השניים בלבד):
1. מענקים בשיעור של 20% בגין השקעות מוכרות ברכוש קבוע (ציוד יצרני, מבנים) במסגרת
בנוסף ניתן לקבל, בתנאים מסוימים, עד 10% מענק נוסף בנגב, בפריפריה בצפון וביישובי שדרות ועוטף עזה.
שיעור מס מופחת - מסלול ההטבות במס מופעל ברשות המיסים.
מתווים משותפים עם הרשות לחדשנות
מסלול זה נועד לסייע ולתמרץ, במסגרת מסלול מענקים מכח החוק לעידוד השקעות הון, חברות סטארט-אפ לעבור ממו"פ לייצור מתקדם בישראל.
לצורך כך גובשו שני מתווים:
א. מתווה "ממחקר ופיתוח לייצור מתקדם" - נועד לעודד חברות המפתחות/מטמיעות (
ב. מתווה "מפעל תעשייתי ראשוני" - נועד לעודד חברות שפיתחו מוצר חדשני ונדרשות לעמוד ברגולציות בין-לאומיות, כדי שבכפוף לאישור הרגולציה יעבור המפעל לייצור חרושתי.
מסלול בניה להשכרה למגורים: מסלול זה פועל מכח הפרק השביעי לחוק לעידוד השקעות הון. זכאי להטבה מי שבונה בנין אשר לפחות מחציתו מיועד להשכרה למגורים, כאשר הדירות להשכרה מושכרות במשך 5 שנים מתוך 7 השנים הראשונות. ההטבה הניתנת במסגרת מסלול זה
הוראת מנכ"ל 4.44 -
במסגרת הוראה זו, על מבקש הסיוע לגבש "
הוראת מנכ"ל 4.54 - מסלול להטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם
מסלול זה נועד לעודד מפעלים תעשייתיים להטמיע טכנולוגיות ייצור מתקדם במפעלים או בקווי ייצור במפעלים (בכל רחבי הארץ), לצורך שיפור התוצאות העסקיות של המפעל, זאת באמצעות השתתפות בסיכון הכרוך בהטמעה של טכנולוגיות חדשניות.
פעולות ההטמעה המוכרות במסגרת הוראה זו:
שורה 123:
הוראת מנכ"ל 4.49 - מסלול למשיכת מפעלים תעשייתיים ליישובי הבדואים בנגב
מסלול זה נועד להביא לחיזוק חוסנה הכלכלי והחברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב
הוראת מנכ"ל 4.57 -
מסלול חדש וראשון מסוגו להקמת שני מבנים להשכרה לתעשייה עתירת הידע ביישובי המיעוטים.
הוראת מנכ"ל 4.46 - מסלול למשיכת מפעלים תעשייתיים לדימונה, ערד וירוחם
במסגרת מסלול זה ניתן
הוראת מנכ"ל 4.3 - מסלול סיוע להקמת מפעלים מחוללי שינוי בפריפריה בישראל
נוכח המשבר הכלכלי העולמי והשלכותיו על הכלכלה במדינת ישראל בכלל, ועל הפריפריה
מאחר שההיצע והמגוון של מקומות העבודה בפריפריה נמוכים באופן ניכר מאלו שבמרכז הארץ, עובדים המפוטרים מעסקים בפריפריה מתקשים למצוא מקום עבודה אחר וחלקם אף נפלטים לצמיתות משוק העבודה.
מטרת מסלול זה היא ליצור היקף ומגוון רחב של מקומות עבודה יציבים באזור הפריפריה באמצעות הקמה של מפעלים באזור זה (עכו, אשקלון, כנרת, הגולן, הנגב) או העתקה של פעילות תעשייתית לאזור זה.
החלטת ממשלה מס' 604 וסעיף 70(ב) לחוק יישום
מסלול זה נועד לסייע למפעלי תעשייה שפונו במסגרת
במסגרת מסלולי התעסוקה ניתנות הטבות למעסיקים ע"פ מתווה של השתתפות בעלות העסקת עובדים חדשים באזורי הפריפריה, וכן השתתפות בעלות העסקת עובדים חדשים של אוכלוסיות ששיעור השתתפותן בשוק התעסוקה נמוך בכל רחבי הארץ. להלן המסלולים המרכזיים:
מסלול תעסוקה (הוראת מנכ"ל 4.18) –
מטרת המסלול
לאחרונה בוצעו בהוראה תיקונים שמהותם הסרת חסמים, שינוי המבנה וקהלי היעד של ההוראה, כך שההוראה במתכונתה החדשה מאפשרת תמהיל של חברות (קטנות, בינוניות וגדולות) אשר יעסיקו עובדים ברמות שכר שונות.
תיקונים חדשים למקצה 2019 - מתן עדיפות לחיילי מילואים, הרחבת הגדרת "מיזם" אשר תנגיש את המסלול ליותר מעסיקים, הכנסת ומתן עדיפות לענף הפוד-טק בצפון, הרחבת ענפים ועוד.
שורה 148:
מסלול זה נועד לסייע בקליטת עובדים ששיעור השתתפותם בשוק העבודה בישראל נמוך, קרי: חרדים, האוכלוסייה הערבית, לרבות דרוזים, בדואים וצ'רקסים, עובדים עם מוגבלויות והורים יחידים. הסיוע ניתן לחברות בכל הארץ שעיסוקן העיקרי הוא באחד מענפי התעשייה או השירותים המפורטים בהוראה.
שינוי עיקרי משנת 2017- החלת תנאי סף לגובה שכר העובדים אשר יעמוד על לא פחות מ-70% מהשכר הממוצע במשק.
שינוי נוסף למקצה 2019 - בנוסף לענפי התעשייה המסורתית נוספו גם ענפים מתגמלים ורווחיים יותר כגון: עיבוד יהלומים, ביטוח ושירותים פיננסיים, התואמים לדרישות הסף החדשות.
מסלול תעסוקה (הוראת מנכ"ל 4.28) - מסלול סיוע לקליטת עובדים עם מוגבלות בעסקים בישראל
מסלול זה נועד לסייע בקליטת עובדים עם מוגבלויות בעסקים בישראל תוך השתתפות בעלות השכר של העובד. ניתן להגיש בקשות במקביל למסלולים אחרים. עלות השכר החודשית לעובד לא תפחת משכר מינימום מותאם.
מסלול תעסוקה (הוראת מנכ"ל 4.20) -
מסלול זה מבקש לסייע בהגברת שילוב סטודנטים מהאוכלוסייה הערבית, לרבות דרוזים, בדואים וצ'רקסים, הלומדים מקצועות טכנולוגיים בתעשייה עתירת ידע.
קהל היעד
מסלול תעסוקה
מטרתו של המסלול
מסלול זה, המנוהל בשיתוף מנהל תעשיות, מיועד לסטודנטים. בקשות
מסלול תעסוקה
מסלול תעסוקה (הוראת מנכ"ל 4.43) –
מסלול זה מבקש לסייע בהגברת שילוב סטודנטים יוצאי אתיופיה הלומדים מקצועות טכנולוגיים בתעשייה עתירת ידע. קהל היעד
הוראת מנכ"ל 4.1 -
ההוראה באה לעודד מפעלים לעבור ממרכז הארץ או להקים מפעלים חדשים באזור התעשייה נע"ם ליד נתיבות. המפעלים מקבלים מענקים עבור עלות ההעתקה או ההקמה, השתתפות בארנונה, כיסוי עלות הקרקע ונסיעות לעובדים. במסגרת התוכנית הועתקו או הוקמו בפועל יותר מ-10 מפעלים.
'''מסלולים ירוקים'''
מסלול לחיסכון אנרגטי והקטנת פליטות (הוראת מנכ"ל 4.41)
בהמשך להחלטת ממשלה מס' 1403 מתאריך 10/04/2016 בדבר
מסלול סיוע במימון חיבור למערכת חלוקת גז טבעי (הוראת מנכ"ל 4.5)
המסלול מיועד לעודד ולתמרץ צרכני גז גדולים להתחבר לרשת הגז הטבעי. התמרוץ יהיה באמצעות השתתפות בעלויות חיבור למערכת החלוקה של הגז הטבעי ובעלויות הסבת מערכות פנימיות של מתקני הלקוח לשימוש בגז טבעי. המסלול בוצע בשיתוף הרשות לגז טבעי במשרד האנרגיה. מסלול זה אינו פעיל בשנת 2019 בשל החלטת אגף התקציבים שלא לתקצבו בטרם תיבחן יעילותו ומידת השפעתו על קידום חיבורי המפעלים לגז טבעי.
'''מסלולים מיוחדים'''
מסלול לעידוד תחרות והורדת יוקר
במסגרת מסלול זה הופעלו מסלולים לעידוד תחרות בענף החלב,
מסלול לעידוד תיעוש הבנייה-
תיעוש הבניה הוא שם כולל לבנייה שבה נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, בשיטות עבודה, בציוד בניה משוכלל ובמוצרי חרושת המיוצרים מחוץ לאתר, בהשוואה לבניה הקונבנציונלית, שבה נעשה שימוש בטכנולוגיות עתירות עבודה המבוצעות ברובן באופן ידני באתר הבניה עצמו.
מדובר במסלול משותף לרשות להשקעות ולמשרד השיכון והבינוי.
'''מסלול סייבר –'''
לאור הגידול בהיקפים ובעוצמות של התקפות סייבר על ארגונים במשק הישראלי, נדרש להגן על מרחב הסייבר ולהעלות את רמת המוכנות לאיומים, תוך שמירה על חיוניותו כמנוע צמיחה וכמאפשר זרימה חופשית של מידע, שירותים ומסחר. לאור האמור יצא מסלול בשיתוף עם המטה הקיברנטי במשרד רוה"מ, להעלאת רמת ההגנה
=== מינהל אזורי תעשייה ===
המינהל לאזורי תעשייה מופקד על פיתוח ויצירת מקורות תעסוקה ביישובי הפריפריה. הפעילות העיקרית היא:
* פיתוח תשתיות ל[[פארק תעשייה|פארקי תעשייה]] ושיווקם ליזמים. זמינות המגרש והקצאתו ליזם בפטור ממכרז מעניקות לפריפריה יתרון יחסי במשיכת היזמים. המדיניות קובעת התמקדות בפיתוח פארקי תעשייה מרחביים המשותפים למספר [[רשות מקומית|רשויות מקומיות]] שכנות, כדי לנצל ביעילות את משאבי התקציב והקרקע. בהתאם למדיניות זו מופעלות 29 מינהלות לפארקי התעשייה, בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות.
* טיפול ממוקד במספר מוגדר של יישובים באזורי הפיתוח: זוהי תוכנית סיוע משלימה וחלופית למענקים שניתנו בעבר ליזמים על-פי החוק לעידוד השקעות הון. התוכנית הראשונה, "עידוד 99", התמקדה ב-21 יישובים ובמהלך שנת 2002 הצטרפו עוד 28 יישובים. במסגרתה בוצעו פרויקטים תשתיתיים בתחומים אלה: שיפור רמת השירותים והפיתוח הכלכלי, פיתוח תחומי המסחר והתיירות, קידום צורכי הקהילה והחברה והשבחת ההון האנושי.
=== מינהל היהלומים, אבני חן ותכשיטים ===
פעילות המינהל היא במימוש של הכלים העומדים לרשות המשרד לקידום ופיתוח התעשיות והסחר בענפי ה[[יהלום|יהלומים]], [[אבן חן|אבני חן]] ו[[תכשיט]]ים. המינהל מסייע להנהלת המשרד בגיבוש ותכנון המדיניות התעשייתית לענפים אלה תוך שימוש בידע המצוי והיכרות עם הצרכים והיעדים של ענפים אלה בתחומי ההשקעות, הטכנולוגיה, המחקר ופיתוח, התעסוקה ושיווק בחו"ל.
במסגרת מינהל יהלומים אבני חן ותכשיטים פועלים משרדי המפקח על היהלומים, הפועל מתוקף "צו הפיקוח על היהלומים יבואם ויצואם 1979".
בנוסף לסמכויותיו למתן רישיונות עיסוק ביהלומים ליצרנים, סוחרים וצורפים, מפעיל המפקח על היהלומים תחנת מכס בלעדית בארץ ליבוא ויצוא יהלומים ואבנים יקרות.
המינהל בוחן וממליץ במסגרת החוק לעידוד השקעות הון על תוכניות השקעה להקמה והרחבה של מלטשות ושל מפעלי תכשיטים, ומעביר המלצותיו לרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה.
המינהל מסייע ליצרנים בארץ לחדור לשוקי חוץ וממליץ על סיוע כספי במסגרת הקרן לעידוד השיווק לחו"ל. כמו כן מעודד המינהל, בשיתוף עם [[מכון היהלומים]] ו[[מכון היצוא]], השתתפות של חברות ומפעלים בתערוכות וירידים מקצועיים בתחומי היהלומים והתכשיטים. המינהל בשיתוף עם מכון התקנים ממונה על תקינה של תכשיטי זהב וכסף. לשם ביצוע כל המטלות והיעדים מקיים המינהל קשר הדוק עם מוסדות וארגונים ענפיים בארץ ובחו"ל. עובדי המינהל חברים בוועדות ציבוריות שמטרתן קידום ענף היהלומים וענף התכשיטים. כמו כן מייצגים את עמדת הממשלה בתהליך קימברלי שמטרתו למנוע סחר ביהלומי קונפליקט.
שורה 210:
תחום המוצרים כולל את תעשיות המזון, מוצרים מן החי והצומח, משקאות, תשומות ל[[טקסטיל]], בדים ואשפרה, ביגוד ומוצרי טקסטיל מוגמרים אחרים, נעליים ומוצרי עור; תעשיות קלות כגון אופטיקה, צורכי משרד, צעצועים, מוצרי [[יודאיקה]], [[תשמיש קדושה|תשמישי קדושה]] ועוד.
המינהל מופקד על התחומים הבאים:
* תעשיות ההיי-טק בתחום הרכיבים האלקטרוניים, ההרכבות האלקטרוניות, מנועים חשמליים ואביזרים לחלוקת חשמל, ציוד חשמלי ומכשירי חשמל, מזגנים, ציוד התראה ואבטחה, מכונות דפוס, ציוד בקרה ובדיקה, ציוד בקרה צבאי. מערכות סולריות, וקבלנות משנה לענף האלקטרוניקה
* מערכות טלקומוניקציה וציוד אלקטרוני, מערכות מחשבים, תוכנה ותקשורת אינטרנט
* ציוד אלקטרו-אופטי, מוצרי אלקטרוניקה לשוק הביטחוני
שורה 231:
לשם קידום ותחזוקה של הסכמים בינלאומיים קיימת במינהל לסחר חוץ המחלקה למדיניות מסחרית והסכמים בינלאומיים הכוללת מספר יחידות:
* המחלקה להסכמים מולטילטראליים - מובילה את הפעילות מול הארגונים המעצבים את המדיניות וכללי הסחר בעולם, בהם ה-[[WTO]].
* המחלקה להסכמים בילטראליים - מנהלת משא ומתן על הסכמי סחר חדשים של מדינת ישראל במטרה למנוע אפליה של התעשייה הישראלית בשווקים הבינלאומיים. בנוסף, עוסקת המחלקה בתחזוק הסכמים קיימים בין המדינות ובניהול מערכת הקשרים וההסכמים מול [[האיחוד האירופי]].
* המחלקה למדיניות יבוא ו-[[OECD]] - עוסקת בגיבוש מדיניות היבוא לישראל ובפישוט תהליכי יבוא ויצוא. בנוסף, עוסקת המחלקה בפעילות מול ארגון ה-[[OECD]].
שורה 239:
המשרד מחזיק 41 נספחויות מסחריות במרכזי הסחר העיקריים בעולם המשמשים כזרוע קדמית של כל הגופים העוסקים בקידום היצוא ובקשרים הכלכליים. המינהל לסחר חוץ אחראי על הכשרת וניהול מערך הנספחים, בארץ ובחו"ל.
===
{{הפניה לערך מורחב|המדען הראשי במשרד הכלכלה}}
ב-1 בינואר 2016, מתוקף תיקון מס' 7 ל[[חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה]], התשמ"ד-1984 הוקמה הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (רשות החדשנות). רשות החדשנות מחליפה את פעילות מתן ההטבות/סיוע של לשכת המדען הראשי ואת פעילות עמותת מתימו"פ שהיא עמותה ממשלתית אשר העניקה שירותים שונים ללשכת המדען הראשי. המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה ישמש כראש הרשות, יעמוד בראש מועצת הרשות ויכהן כיושב ראש ועדות המחקר האחראיות על מתן ההטבות השונות שמעניקה הרשות.
=== הרשות לשת"פ תעשייתי וקידום השקעות זרות ===
[[הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי]] (רשפ"ת) מופקדת על ניהול [[רכש גומלין|רכש הגומלין]] של מדינת ישראל, משיכה וטיפול בהשקעות זרות ישירות לישראל. בהתאם לכך פועלת רשפ"ת לייזום, מעקב, בקרה ותיאום פעילויות של שיתוף פעולה תעשייתי הנובעות מהתחייבויותיהן של חברות זרות לרכש גומלין בישראל. הרשפ"ת מוסמכת לדרוש מחברות זרות שזכו במכרזים ממשלתיים וציבוריים לבצע רכש גומלין בארץ בהיקף של 35% לפחות מערך העסקה (או 20% למדינות החברות בהסכם ה-GPA). מטרת פעילותה של רשפ"ת היא מינוף ההוצאה הממשלתית ליצירת הזדמנויות עסקיות ותעסוקתיות, להבאת טכנולוגיות חדישות מחו"ל, להגברת השקעות זרות במחקר ופיתוח, להגברת היצוא ולפתיחת שווקים חדשים. כמו כן, פועלת רשפ"ת באמצעות הכלים שבידיה לחיזוק תעשיות ועסקים בפריפריה ובאזורי עדיפות לאומית ול"פתיחת הדלת" לתעשיות בינוניות וקטנות ליהנות מרכש גומלין.
שיתוף הפעולה התעשייתי מבוצע באופנים שונים ובהם: יחד עם [[התאחדות התעשיינים בישראל]] המקדמת את קניית מוצרים ושירותים כחול-לבן, קבלנות משנה מקומית, שתוף פעולה במו"פ, השקעות וסיוע שיווקי של החברה המחויבת ליצואן הישראלי בחו"ל. הרשות קשורה בהסכמי שיתוף פעולה תעשייתי עם כ-200 חברות ותאגידים זרים, בתחומי הביטחון, תעופה, אנרגיה ואקולוגיה, חשמל ואלקטרוניקה, מחשבים, ציוד רפואי, רכב ותחבורה ועוד. לרשפ"ת קשר ישיר למקבלי ההחלטות ואנשי הרכש באותן החברות והתאגידים.
שורה 264:
המכון מספק שירותי מידע וייעוץ, קשרים וסיוע מקיפים בקידום היצוא של חברות ישראליות וכן שירותים משלימים עבור קהיליית העסקים הבינלאומית. המכון יוזם ומארגן משלחות עסקיות יוצאות ונכנסות. יוזם, מקים ומנהל ביתנים לאומיים וביתני מידע בתערוכות ובירידי סחר בינלאומיים ברחבי העולם, בהם הוא מציג את יכולותיה של ישראל במגוון תחומים.
המכון פועל באמצעות שתי חטיבות פיתוח עסקי - "חטיבת ענפים טכנולוגיים" ו"חטיבת מוצרי צריכה":
* "חטיבת ענפים טכנולוגיים" מכוונת את פעילותה להרחבת ההזדמנויות העסקיות עבור היצואנים הישראליים בתחומים הטכנולוגיים, עם דגש על יצירת קשרים עסקיים איכותיים. הפעילות השוטפת כוללת ייזום מפגשים עסקיים אפקטיביים, הסכמים לשיתופי פעולה והעברת ידע, פעילות שיווקית בתערוכות, מפגשים עסקיים וחיבור בלתי אמצעי בין חברות ישראליות לגורמים עסקיים ומוסדיים בעולם, פתיחת דלתות בפני אינטגרטורים, הבאת קניינים, עיתונאים זרים, כנסים וסמינרים ברחבי העולם. הענפים המיוצגים בחטיבה הם: אלקטרוניקה, תקשורת, תוכנה, ניו-מדיה, קולנוע וטלוויזיה, תעופה וחלל, ביטחון המולדת, מכשור ומחשוב רפואי, [[ביוטכנולוגיה]], ביו-פארמה, אגרוטכנולוגיה, טכנולוגיות מים וסביבה, בנייה, רכב, ופרויקטים בינלאומיים. בחטיבה פועלת "היחידה למדינות היעד", המרכזת את פעילות מכון היצוא ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[הודו]] וב[[ברזיל]]. בחטיבה פותחו שירותים ייחודיים לסיוע ליצואנים אל מול השווקים הללו הכוללים שירותי ייעוץ, הכנה לפגישות וסיוע במעקב לאחר הפגישות, הבנת התרבות העסקית ועוד.
* "חטיבת מוצרי הצריכה" מהווה צומת של מידע עסקי רב-חשיבות ליצואן. החטיבה ממוקדת ביצירה והרחבת הזדמנויות עסקיות ליצואנים הישראליים, תוך יצירת קשרים עם הנהלות של רשתות קמעונאיות מובילות וחיבור לקניינים מובילים בתחום, מפגשים עסקיים בתערוכות בינלאומיות, קישור לסוכנים ומפיצים, חשיפה במדיה תקשורתית ובקרב לקוחות פוטנציאלים. החטיבה יוזמת ומציעה ליצואנים ליטול חלק בפעולות שיווק כגון ביקורי קניינים ועיתונאים ומפגשים עם לקוחות באתרים שונים בחו"ל. הענפים המיוצגים בחטיבה הם: אריזה, פלסטיקה, טקסטיל ואופנה, תכשיטים, יודאיקה וחפצי-חן, מזון, יין ומשקאות, קוסמטיקה וטואלטיקה ומוצרים לבית ולמשפחה.
== מסחר וצרכנות ==
=== הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ===
[[קובץ:SOHNUT ASAKIM.PNG|ממוזער|250px|לוגו הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים]]
[[הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים]] נועדה לרכז את פעילות הממשלה בתחום [[עסקים קטנים ובינוניים]], לגבש מדיניות ולתאם את פעולתם של הגופים השונים העוסקים בתחום זה. הסוכנות מציעה מגוון כלי סיוע, ומייצגת את העסקים הקטנים בפני הממשלה ו[[הכנסת]]. המטרה העיקרית של הסוכנות היא לסייע ליזם ולבעל העסק להתגבר על מכלול החסמים והקשיים העומדים בדרכו.
שורה 275:
הסוכנות פועלת בכמה מישורים שבאים לתת מענה לשלושה [[כשל שוק|כשלי שוק]] שמאפיינים מגזר זה: רמת נגישות נמוכה למימון, ידע חסר ונטל ביורוקרטי.
בתחום המימון מפעילה הסוכנות כלים כמו [[הקרן הממשלתית לעסקים קטנים ובינוניים|הקרן לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה]], שמופעלת בשיתוף עם [[החשב הכללי]] ב[[משרד האוצר]]; קרן לעידוד השיווק לחו"ל, קרן לנשים ממגזר המיעוטים בשיתוף [[משרד ראש הממשלה]] וקרנות קורת; קרן לפיתוח מוצרים עתירי עיצוב ועוד.
על מנת להתגבר על מחסור בידע עסקי בקרב עסקים קטנים, מפעילה הסוכנות תוכנית ייעוץ עסקי לעסקים וליזמים, וכן מספקת מדריכים מקצועיים באתר האינטרנט שלה. תוכניות נוספות של הסוכנות מתקיימות ברמה האזורית באמצעות מוקדי שטח, שהם עמותות שמהוות זרוע מבצעת של הסוכנות וממומנות על ידה. מגוון הכלים המוצעים במוקדי השטח כוללים: קורסים והדרכות, ליווי יזמים בצעדיהם הראשונים, סיוע בהכנת תוכנית עסקית ובמציאת מקורות מימון. וכן תוכניות מיוחדות כמו סיוע בכניסה למעגל התעסוקה באמצעות יזמות, העמדת חממות עסקיות לעסקים צעירים, סיוע בהרחבת מעגלי השיווק וההפצה של עסקים בפריפריה.
לצד כלי הסיוע פועלת הסוכנות גם בתחום המדיניות, ומסייעת לעסקים קטנים ובינוניים להתגבר על הנטל הביורוקרטי. הסוכנות מבצעת ניטור של חקיקה ורגולציה, ובוחנת את השפעתה על מגזר העסקים הקטנים. הסוכנות נותנת המלצות להתאמת המדיניות או החקיקה ליכולותיהם של עסקים קטנים, ומציגה את עמדה בוועדות הכנסת. הסוכנות מקדמת נושאי מדיניות גם באופן יזום, ועמדה מאחורי תיקון [[חוק מס ערך מוסף]] שהרחיב את מעגל העסקים הזכאים לדווח [[מס ערך מוסף|מע"מ]] על בסיס מזומן, והפך אותו לחובה.
===האגף לאיגוד שיתופי ===
{{עוגן|רשם האגודות השיתופיות}}
האגף לאיגוד שיתופי מופקד על כל [[אגודה שיתופית|האגודות השיתופיות]] הרשומות בישראל מכוח פקודת האגודות השיתופיות ותקנות שהותקנו על פיה. האגודה השיתופית היא אחת מבין חמשת התאגידים מתחום המשפט הפרטי. השקפת היסוד הקיימת בבסיס התאגדות האגודה השיתופית היא הרצון לניהול עצמי, בדרך דמוקרטית, לרווחת כל החברים על פי עקרונות הקואופרציה.
עיקר תפקודי האגף לאיגוד שיתופי:
שורה 305:
=== הממונה על התקינה ===
מינהל הממונה על התקינה אחראי על ביצוע מדיניות תקינה לאומית להבטחת ייצור ושווק מוצרים בריאותיים ואיכותיים, להגברת כושר התחרות של התעשייה המקומית והבטחת עמידתה של מדינת ישראל בהתחייבויותיה הבינלאומיות, כולל פרק TBT בהסכמי GATT . נוסף לכך, אחראי המינהל על הסיוע ובקרה על פעולות התקינה במכון התקנים ועל פעולות ההסמכה ברשות הסמכת המעבדות, וכמו כן על גיבוש ויישום מדיניות התקינה של המשרד.
הממונה על התקינה מונה על ידי המנכ"ל כאחראי לעדכון השוטף של התוספת השנייה לצו ייבוא חופשי. במסגרת העדכון השוטף משמש הממונה על התקינה מתאם בין-משרדי להכללת דרישות תקינה רשמית ודרישות טכניות אחרות בתוספת השנייה, ואחראי על הפעילות המשרדית בנושא זה.
בתחומי אחריותו נמצאים, בין היתר:
ייזום וביצוע שינויים במעמד סטטוטורי של התקנים: הכרזת הרשמיות או הסרת הרשמיות של התקנים.
אישור רוויזיות בתקנים רשמיים, קבלת פניות בנושא הנ"ל מגורמים בתעשייה, בממשלה, מהצרכנים, מהיבואנים וכו'.
ביצוע התייעצויות טרם השינוי של המעמד הסטטוטורי של התקן.
הכנת פטורים זמניים מדרישות התקן - לחתימת השר.
מתן המלצות למינהלים המקצועיים במשרד לגבי מתן פטור -2ד' מדרישות העמידה בבדיקות ההתאמה לתקנים.
אכיפת תקנים רשמיים וביצוע נטילות המוצרים לצורך כך.
מתן כתבי הסמכה לאנשי המשרד ומחוצה לו.
מתן אישורים למעבדות - על פי חוק התקנים.
רשות מינהלת תו תקן.
שורה 336:
=== הממונה על הגנת הצרכן ===
[[הממונה על הגנת הצרכן]] מפקח על ביצוע הוראות חוק הגנת הצרכן התשמ"א - 1981 ומטפל בתלונות שראה בהן ממש על הפרת הוראות חוק זה או על פגיעה אחרת בצרכן. הממונה על הגנת הצרכן עומדת בראשות ה"רשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן".
הנושאים העיקריים בחוק הגנת הצרכן:
* איסור הטעיית הצרכנים
* איסור ניצול מצוקתם
* איסור פרסומת מטעה
* כללים בנוגע למכירות באשראי
* חובות גילוי ומידע לצרכן
* כללים בדבר פרסומת המכוונת לקטינים
* חובות וכללים בדבר סימון טובין
* חובות וכללים בדבר הצגת מחירי מוצרים ושירותים
* חובות בדבר מתן מידע לצרכנים והגנות בסוגי עסקאות מיוחדות:
* עסקאות ברוכלות (מכירות מדלת אל דלת)
* עסקאות בדירות נופש
שורה 363:
המידע העולה מפניות הציבור וממגוון מקורות נוספים משמש את המועצה בניתוב פעילויותיה בתחום המאקרו: ייזום שינוי חקיקה; שינוי מדיניות עסקים; קידום העניין הצרכני מול משרדי הממשלה והפעלת האכיפה הפלילית; קידום תקינה צרכנית במכון התקנים; הגשת תביעות משפטיות, תביעות ייצוגיות ועתירות לבג"ץ; ייצוג האינטרסים הצרכניים בבית הדין לחוזים אחידים; הגברת המודעות הצרכנית ועוד. המחוקק מייחס חשיבות לפן האזרחי של הגנת הצרכן והעניק למועצה לצרכנות, באמצעות חוקים שונים, מעמד המאפשר לה להגיש תביעות ייצוגיות, להביע עמדות בבית הדין לחוזים אחידים ולערער על החלטות הממונה על ההגבלים העסקיים. בפעולתה, שמה המועצה דגש על איתור כשלי שוק, שמחדל הרשויות בהם הוא בעל פוטנציאל פגיעה רב בציבור, מבחינה כלכלית ולעיתים אף בטיחותית, ומפעילה לחץ על הרגולטורים לתיקון המחדלים, למשל עתירת המועצה בעניין מרווח השיווק בדלק, הפיקוח על מחירי ספרי הלימוד ותחום הגז.
כדי לקדם את הגנת הצרכן פועלת ותפעל המועצה לצרכנות בין היתר בדרכים הבאות:
* הקמת מועדון צרכנים, שבאמצעותו יצטרף ציבור הצרכנים למאבקים עקרוניים שהמועצה יוזמת לקידום האינטרס הצרכני. המועצה גם תפיץ לחברי המועדון מידע על תחקירים ובדיקות שהיא עורכת. נכון להיום חברים במועדון הצרכנים עשרות אלפי חברים.
* ביצוע תחקירים ובדיקות.
שורה 386:
== פעילות תעשייה ואכיפה במסחר במחוזות משרד הכלכלה והתעשייה==
# מזון ומשכ"ל -
# משקלות ומידות – הבטחת דיוקם והתאמתם למסחר של כלל מכשירי המדידה בעסקים השונים הפרוסים ברחבי המחוז, סימון מכשירים תקינים בתו אימות דיוק, פסילת שימוש במכשירים שאינם מדויקים.
# תעשייה רישוי ויבוא –מתן שירות ליבואנים ועמילי מכס כגון: היתרי יבוא לפי סעיף 2ג'2, פטור מאישור תקן ופטור מחובת סימון בעברית, מתן רישיונות יבוא לנשק, תחמושת וחלקי חילוף לנשק.
שורה 412:
|-
| -
| [[פרץ ברנשטיין]] ||[[קובץ:Peretz Bernstein.jpg|70px]] || שר המסחר והתעשייה || 24/12/1952 || 29/06/1955 ||[[הציונים הכלליים]]
|-
|5
שורה 481:
|-
|25
| [[נפתלי בנט]] || [[קובץ:Naftali-Bennett.jpg|70px]] || שר הכלכלה || 18/03/2013 || 14/05/2015 || [[הבית היהודי]]
|-
|26
| [[אריה דרעי]] || [[קובץ:אריה דרעי 2.jpg|70px]] || שר הכלכלה || 14/05/2015 || 03/11/2015 || [[מפלגת ש"ס]]
|-
| rowspan="2" | 27
| rowspan="2" |[[בנימין נתניהו]]
| rowspan="2" |[[קובץ:Benjamin Netanyahu 2012.jpg|70px]]
| [[ממלא מקום שר]] הכלכלה
| 03/11/2015
| 01/02/2016
| rowspan="2" " | [[הליכוד]]
|-
| שר הכלכלה והתעשייה
| 01/02/2016
| 01/08/2016
שורה 505:
|}
;סגני שר במשרד
{| class="wikitable"
שורה 516:
|-
|[[זלמן סוזאיב]]
|[[קובץ:Suzayiv zalman.jpeg|70px]]
|[[הציונים הכלליים]]
|[[1953]]
שורה 522:
|-
|[[אריה לובה אליאב]]
|[[קובץ:PikiWiki Israel 28620 Art of Israel (cropped).jpg|70px]]
|[[המערך]]
|[[1966]]
|[[1967]]
|-
|[[יצחק פרץ (חבר הכנסת)|יצחק פרץ]]
|[[קובץ:Perez yizhak.jpg|70px]]
|[[הליכוד]]
|[[1977]]
שורה 534:
|-
|[[מאשה לובלסקי]]
|[[קובץ:Masha Lubelsky D110-022 (cropped).jpg|70px]]
|[[העבודה]]
|[[1992]]
שורה 540:
|-
|[[אלי בן מנחם]]
|[[קובץ:Emblem of Israel.svg|70px]]
|[[ישראל אחת]]
|[[2000]]
שורה 546:
|-
|[[מיכאל רצון]]
|[[קובץ:מיכאל רצון.jpg|70px]]
|[[הליכוד]]
|[[2003]]
שורה 552:
|-
|[[אלי אפללו]]
|[[קובץ:Eli Aflalo.jpg|70px]]
|[[הליכוד]]
|[[2005]]
שורה 558:
|-
|[[אורית נוקד]]
|[[קובץ:Oritnoked.jpg|70px]]
|[[העבודה]]
|[[2009]]
שורה 571:
|-
|1
| [[היינץ גרינבאום]]{{הערה|{{הצופה||ארגון המיניסטריון למסחר ותעשייה|1948/06/02|00305}}{{ש}}{{הצופה||בעית הייצוא התעשייתי|1949/06/22|00317}}}} || 1948 || 1949 ||
|-
|2
| [[גרשון מירון]]{{הערה|{{מעריב||המשלחת לבודפשט|1950/01/01|00306}}}} || 1950 || 1950 ||
|-
|3
שורה 583:
|-
|5
| [[שאול ליפשיץ]]{{הערה|{{דבר||ישיבת הממשלה|1953/01/05|00103}}}} || 1953 || 1954 ||
|-
|6
| [[יוסף גליקמן]]{{הערה|{{הצופה||ישיבת הממשלה|1954/02/01|00106}}}} || 1954 || 1958 ||
|-
|7
| [[מיכאל צור]] || 1958 || 1966 ||
|-
|8
| [[דוד גולן (מנכ"ל)|דוד גולן]]{{הערה|{{דבר||ד. גולן מנכ"ל משרד|1966/01/24|00214}}{{ש}}{{דבר||ד. גולן יתמנה מנכ"ל|1969/12/05|01614}}}} || 1966 || 1969 ||
|-
|9
| [[גדעון להב]]{{הערה|{{מעריב||המנכ"ל ש"צמח מבפנים"|1970/01/27|02103}}}} || 1970 || 1973 ||
|-
|10
| [[משה מנדלבאום]] || 1974 || 1977 ||
|-
|11
שורה 607:
|-
|13
| [[אברהם אשרי]] || 1981{{הערה|{{דבר||אברהם אשרי יתמנה למנכ"ל המסחר והתעשיה|1981/09/13|00308}}}} || 1983 ||
|-
|14
| [[שוקי פורר]] || 1983 || 1986 ||
|-
|15
| [[נתן שרוני]] || 1992 || 1994 ||
|-
|16
| [[יוסי שניר]] || 1994 || 1996 ||
|-
|17
| [[שוקי גלייטמן]] || 1996 || 1997 ||
|-
|18
| [[דב מישור]] || 1997 || 1999 ||
|-
|19
| [[ראובן חורש]] || 1999 || 2001 ||
|-
|20
| [[אמיר חייק]] || 2001 || 2003 ||
|-
|21
| [[רענן דינור]] || 2003|| 2006 ||
|-
|22
| [[גבריאל מימון]] || 2006|| 2009 ||
|-
|23
| [[שרון קדמי]] || 2009|| 2013 ||
|-
|24
| |||