דורית פלג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביוגרפיה: replaced: עירית ← עיריית (2)
שורה 16:
 
ב-1992 ראה אור ב'[[ספריה לעם]]' של הוצאת [[עם עובד]] הרומן קולה של הגברת פאני. הרומן מתבונן בדור שעלה ארצה אחרי [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]], המתמודד עם תביעותיהם של שני עולמות סותרים – חברת המהגרים של העולם הישן, וחברת-הצרכנות-שבדרך של עולמם הנוכחי. פאני, שהתחנכה ב[[ברלין]] שלפני-המלחמה כזמרת קלאסית ומוצאת עצמה פקידה אפרורית בחברת ייבוא בתל אביב, ממאנת לאחיזת-הצבת הכפולה הזאת. היא מנערת מעליה את שני העולמות כאחד; ומצליחה להוציא מן הכוח אל הפועל את קולה, קונקרטית ומטפורית, דווקא במועדון לילה יפואי זול בישראל של [[שנות השישים]].
הרומן זכה ככתב-יד ב-1988 במענק היצירה של [[קרן תל אביב לספרות ולאמנות]] לשנת 1988, וב-1993 בפרס עיריתעיריית חולון לספרות יפה. יצא לאור בתרגום אנגלי בבריטניה בשנת 2000 בהוצאת ג'ונתן קייפ, ושנה לאחר מכן ראתה אור מהדורה נוספת בהוצאת וינטייג'.
 
ב-1994 הוענק לפלג [[פרס היצירה לסופרים ומשוררים]].
שורה 34:
בשנת 2006 ראה אור ב[[הוצאת זמורה-ביתן]] (סדרת 'עמודים לספרות עברית') הרומן השלישי פרי עטה, 'פני המקום', שהחלה לכתוב ב-1995 במסגרת Hebrew Writer Fellowship של המרכז ללימודי עברית ויהדות ב[[אוניברסיטת אוקספורד]].
 
לילה אחד בקו חמש, פוגשת גיבורת הספר – דינה, אם תל אביבית המגדלת את בנה לבדה – את אלוהים: איש כבר לא מאד צעיר, די בודד, שנראה לה בעיקר "בדרך הביתה, כמוני. כמו כולם." (עמ' 12.) דינה, שעוזבת את עבודת ה[[הייטק]] המאיימת לבלוע אותה, מחפשת עבודה, אך בה-בעת מסרבת למצוא אותה; זה אחר זה, חרף התנגדותה העיקשת, נושרים מעליה כל המרכיבים המובָנִים-מאליהם של עולמה: בן הזוג, העבודה, אלבומי תמונות, סניף הבנק, הכסף שהיה בו, הוודאויות שהחזיקה בהן ועצם זהותה – הכל חומק בין אצבעותיה ונעלם, למעט המבט: אופן חדש ואחר של ראייה, הנולד בה מתוך ההתבוננות בבן זוגה החדש הזוכה להתקבל, לזמן קצר, לעבודה כפועל זבל בעיריתבעיריית תל אביב.
 
הרומן, הבוחן את סוגיית ההשגחה הפרטית – מורשת המסורת היהודית-ה[[מונותיאיזם|מונותיאיסטית]] – כנגד מושג האחריות האישית, כמו גם את האפשרות לתחושת בית בעולם, זכה להתייחסויות מרובות בתקשורת, בביקורת הכתובה והאינטרנטית, נבחר כספר השנה של המבקר ד"ר [[עמרי הרצוג]] ב-[[ynet]], ונכלל ברשימת הספרים הטובים של השנה על ידי המבקר [[אריק גלסנר]] ב'[[מעריב]]' ובבלוג 'מבקר חופשי'.