מאיר לנסקי – הבדלי גרסאות

בחודש יולי 1970 הגיע לנסקי לישראל לביקור מארה"ב; הוא ביקר בישראל גם בעבר ונפגש עם מכרים וידידים ואף תרם לאירגונים שונים בה. הוא נהג לספר שסבו וסבתו קבורים ב[[הר הזיתים]]. הפעם סיפר שהוא מעוניין להשתקע בישראל לתמיד. השלטונות בישראל הבחינו שאנשים שמוכרים כשייכים ל[[מאפיה]] האמריקנית מגיעים ארצה לבקרו והם חשדו שלנסקי מתכנן להעביר ארצה את מרכז פעילותו ועסקיו הלא-חוקיים ולהתחמק מחקירת [[FBI|הבולשת הפדרלית]] ושלטונות המס בארה"ב. הבולשת השתדלה זמן רב למצוא עדים מהיימנים וראיות משפטיות שיביאו למאסרו, אבל ללא הצלחה. החל בשנת 1918 ועד שנת 1971 , לנסקי הורשע בעברות זוטרות בלבד בעבר הרחוק. ב[[משרד הפנים]] העריכו כי לנסקי יפנה ל[[שר הפנים]] (אז, דר' [[יוסף בורג]] ) ויבקש לקבל מעמד של [[עולה חדש|עולה]] על-פי [[חוק השבות]] שייקנה לו אוטומטית גם [[אזרחות ישראלית]]; ואז, אם בקשתו תידחה, הוא ייפנה ל[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] . התקיימו ,איפוא אפוא, התייעצויות רבות בדרגים שונים, ביניהן עם בכירי [[משרד המשפטים]], [[היועץ המשפטי לממשלה]](אז, [[מאיר שמגר]]) ו[[פרקליט המדינה]] (אז, [[גבריאל בך]]). שר הפנים היסס והטיל ספק שבג"ץ יכריע נגד העתירה של לנסקי ונדרשו מידע ומימצאיםוממצאים נוספים כדי לשכנעו. פרקליט המדינה נסע לארה"בלארצות הברית, נפגש שם עם [[התובע הכללי של ארצות הברית|התובע הכללי]] , ג'ון ניוטון מיצ'ל, שפתח בפניו את הארכיבים של הבולשת הפדרלית שבהם נשמרו חומרים מפלילים רבים נגד לנסקי . חומרים אלה הפיסו את דעתו של שר הפנים. לאחר שמלאו שמונה חודשים לשהותו של לנסקי בישראל, הוגשו נגדו ב[[פלורידה]] כתבי-אישום בעבירות- מס והוא נקרא להופיע בפני בית-המשפט. כשלא עשה כן, הורשע בביזיון בית-המשפט והוצא נגדו צו מאסר. הרשויות בארה"בבארצות הברית נמנעו מלבקש את הסגרתו מכיוון שעבירות- המס בהן הואשם לא היו כבדות-משקל דיין (הן בוטלוובוטלו לאחר זמן!מכן). הייתה סיבה נוספת, מכרעת הייתה: השלטונות בארה"ב הניחו שלנסקי יקבל אזרחות ישראלית על-פי חוק השבות , יעביר לישראל את המיליונים שצבר בסתר, ושישראל לא תיתן לארה"בלארצות הברית להניח את ידה על לנסקי והכספים שלו. ואכן, לנסקי פנה לשר הפנים לקבל אשרת עולה כיהודי שעולה לישראל על-פי חוק השבות, אלא, שב-[[23 23/9/בספטמבר]] [[1971]] שר הפנים דחה את הבקשה ( בהסתמך על החומרים שאסף פרקליט המדינה בנסיעתו לארה"ב) מהנימוק שחל על לנסקי סעיף 2(ב)(3) לחוק השבות , דהיינו, מאחר שלנסקי הוא "בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור". כצפוי, עררערער לנסקי לבג"ץ. עתירת לנסקי עוררה עניין רב בציבור בישראל: האם לנסקי מגורש למעשה מישראל בגלל לחץ אמריקני? הדיון בעתירה החל ב- [[22/3/ במרץ]] [[1972]] בבג"ץ בהרכב מיוחד של 5חמישה שופטים : נשיא [[בית המשפט העליון]] דר' [[שמעון אגרנט|ש. אגרנט]], ממלא מקום הנשיא דר' [[יואל זוסמן|י. זוסמן]], והשופטים [[משה לנדוי]], [[צבי ברנזון]], ו[[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]]. בתאריךב-11 בספטמבר 11/9/1972 ניתן פסק- הדין , שבו נדחתה העתירה פה אחד, חרף חפותו של לנסקי בדין הפלילי. לנסקי נאלץ לעזוב את הארץ וחזר לארצות הברית.{{הערה|יעל רוזמן,גבריאל בך - פרקליט, שופט וג'נטלמן, הפרק"יהודי "חם" או סכנה לשלום הציבור", למשכל - הוצאה לאור של ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2011, עמודים 181 - 188}}

לנסקי נשא לאשה את אנה לבית ציטרון ב-9 במאי, 1929 בניו-יורק. כ- 8 חודשים לפני נישואיו הוא קיבל אזרחות אמריקנית . לנסקי הועיד לאשתו את התפקיד לטפל בו ובילדיו ולשתוק לחלוטין בכל מה שנוגע לעיסוקיו .ב- 13 בנובמבר 1930 נולד לזוג בן, בעל-מום, בחודש השמיני להריונה של אשתו , שקראו לו בשם ברנארד. אשתו האשימה את לנסקי שאלוהים מעניש אותו על פשעיו, דבר שתרם לכך שיחסיו עם אשתו התקררו והאהבה ביניהם התפוגגה. ב-22 בספטמבר, 1932 נולד להם בן בריא שקראו לו בשםשנקרא פול. בעקבות לידת הבן, חיי הזוג נרגעו. הילדים בגרו והיחסים שוב השתבשו כי אשתו רצתה שבנה יהיה רב ואילו לנסקי חלם שבנו יסיים את [[האקדמיה הצבאית בווסט פוינט]]. חלומו התגשם: אכן , בנו סיים את האקדמיה כקצין, הוכשר כמהנדס ושירת בוויטנאם. הבן הלך בדרכו ורחק מהוריו. בהמשך, היו מריבות בין לנסקי ואשתו על רקע העדרויותיו התכופות והממושכות של לנסקי מהבית לרגל עיסוקיו הבלתי- חוקיים. ב- 6 בדצמבר, 1937 נולדה בת , שנקראה סנדרה (כינויה היה סנדי), שזכתה להערצה ולתפנוקים מלנסקי. אשתו יזמה גירושים מלנסקי לאחר שעברה משברים נפשיים, [[התמוטטות עצבים]] ואישפוז במוסד לחולי-נפש בשנת 1945. ב-13 בספטמבר, 1946 הוסכם על פרידה וב- 14 בפברואר, 1947 הזוג התגרש פורמלית בבית- משפט בגלל "התאכזרות נפשית" מצד לנסקי.