|
== ביקורת תמונת הכרונולוגיה של יהודה וישראל על פי חקר המקרא ==
קיים ויכוח בחקר המקרא לגבי האמת ההיסטורית בתיאורי הכרונולוגיה של מלכי יהודה וישראל כפי שהיא מופיעה במקרא. מצדדי ״"[[הכרונולוגיה הנמוכה]]״", שהציע י[[ישראל פינקלשטיין|שראל פינקלשטיין]], מצביעים על היעדר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את קיומה של ממלכה מאוחדת בימי שאול, דוד ושלמה. לפי שיטה זו, לא התקיימה בימי בית ראשון ממלכה מאוחדת ו[[שאול]] מלך על ברית שבטים צפונית, שקדמה לממלכת ישראל, ואילו דוד ושלמה שלטו בממלכה קטנה סביב ירושלים<ref>ישראל פינקלשטיין יחד עם [[ניל אשר סילברמן]] (2003) "ראשית ישראל: ארכאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי", תל אביב תשס"ג.</ref>.
[[יגאל בן-נון|יגאל בן נון]] בספרו [[קיצור תולדות יהוה]] מעלה שאלות על רציפות שושלת בית דוד. הוא מצביע על כך ש:
{{ציטוט|תוכן=״בניגוד"בניגוד למצב בישראל, לאחר רציחתם של אחזיה, עתליה, יהואש, אמציה, אמון ויאשימו, לפי ספר מלכים לא התחלפה השושלת. עתליה הישראלית מלכה ביהודה לאחר שבנה אחזיהו נהרג במלחמה; שלושה מלכים נהרגו בידי שליטים זרים: אחזיהו, יאשיהו וצדקיהו; יהואש, אמציה ועזריה מלכו אף על פי שאביהם נרצח, קרוב לוודאי לאחר התקוממות פוליטית ולא בעקבות התנגשות יחידים בחייהם. מצב דברים זה מחזק את התמיהות באשר לרציפות שושלתית ביהודה. האם יתכן שהעם שמאס במלך ורצח אותו ידאג למנות מיד את בנו תחתיו? שתיקתו הרועמת של המחבר כאשר התבקש הסבר היא משמעותית, היא מחייבת אותנו לשאול שאלות ואף להניח הנחות.״"|מקור=יגאל בן נון (2016) ״קיצור"קיצור תולדות יהוה״יהוה" תל אביב: רסלינג. עמ׳ 97|אנגלית=}}
<br />
|
