יהדות מרוקו – הבדלי גרסאות

החל מראשית התקופה הרומאית ישנן עדויות (ב[[תלמוד]], בכתבים [[רומים]] ונוצרים ובממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] עתיקים) המלמדות על הימצאותה של קהילה יהודית גדולה בצפון אפריקה.{{הערה|[http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/judaica/ejud_0002_0004_0_04010.html Carthage], Jewish Virtual Library.|שמאל=כן}} בספר [[יוסיפון (ספר)|יוסיפון]] המאוחר יחסית, נכתב כי הרומאים גירשו 30,000 יהודים לצפון אפריקה אחרי [[חורבן בית שני]].{{הערה|William David Davies, Louis Finkelstein, Steven T. Katz, '''The Cambridge History of Judaism: Volume 4, The Late Roman-Rabbinic Period''', Cambridge University Press, 2006, p. 69.|שמאל=כן}} בעיר הרומית העתיקה [[ווליביליס]] ששוכנת מצפון ל[[מקנס]] של ימינו, נמצאו כתובות בעברית על מצבות של קברים יהודים מהמאה השנייה לספירה, וכמו כן נמצאו כדים מעוטרים בציור של [[המנורה|מנורה]]. חלק מהחוקרים מאמינים גם שאחד משרידי המבנים שנמצאו בעיר היה [[בית כנסת]].{{הערה|1=Karen B. Stern, [http://books.google.co.il/books?id=ZHkykGfn5eYC&printsec=frontcover&dq=inscribing+Devotion+and+Death:+Archaeological&hl=iw&sa=X&ei=pt0CUtWaI8XVtAbI-oGoCg&ved=0CCwQ6AEwAA#v=onepage&q=volubilis&f=false Inscribing Devotion and Death: Archaeological Evidence for Jewish Populations of North Africa], BRILL, 2008, pp. 92, 196.|שמאל=כן}} לא ידוע רבות על אורחות חייהם של היהודים בצפון אפריקה בתקופה הרומית; מממצאים ארכאולוגים עולה שהם חיו בערי החוף ולא בפנים הארץ, עסקו כנראה במסחר, ובמאות 4–6 הקהילה היהודית חוותה פריחה, כנראה בשל התפתחות המסחר באזור או זרם מהגרים מארץ ישראל.{{הערה|1=Brent D. Shaw, [http://books.google.co.il/books?id=F8ZRPTgcjrcC&pg=PA262&dq=volubilis+synagogue&hl=en&sa=X&ei=64YXUsbIHNCQhQexjIGYAg&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Sacred Violence: African Christians and Sectarian Hatred in the Age of Augustine], Cambridge University Press, 2011, p. 263|שמאל=כן}} ידוע עוד שה[[יהודים]] בצפון אפריקה מרדו ברומאים בתקופת הקיסר [[טראיאנוס]] במאה ה-2 לספירה במה שידוע כ[[מרד התפוצות]]. מרכז המרד בצפון אפריקה היה [[לוב]], אך ייתכן שרבים מהלוחמים נסוגו לעבר האזורים ההרריים במרוקו מפני הצבא הרומאי.{{הערה| [[אברהם שטאל]], '''תולדות היהודים במרוקו''', הוצאת המדפיס הממשלתי, תשל״דתשל"ד, עמ' 35-36.}}

החל מסוף המאה ה-19 חלו תמורות משמעותית במעמד האישה היהודית. בעקבות הקמת בתי ספר לבנות של [[כי"ח]] ברחבי [[מרוקו]], התאפשר חינוך אוניברסלי לבנות יהודיות. מספר מצומצם של נשים אף הצליחו להגיע לתפקידים רמי מעלה במוסדות הקהילה היהודית, כך למשל עו"ד [[הלן קאזס בן עטר]] כיהנה כראש אגודת בוגרי כי"ח במרוקו ואף ניהלה את מאמצי הסיוע לאלפי פליטים יהודים מ[[אירופה]] שהגיעו למרוקו במהלך מלחמת העולם השנייה. בנוסף, בערים שונות ברחבי מרוקו הוקמו אגודות נשים על ידי בוגרות כי״חכי"ח. אגודות נשים אלה עסקו בעיקר בפילנתרופיה וגייסו כספים למען חינוך לשכבות החלשות.