דנקל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קישורים עודפים, הלבשת קישורים עירומים
שורה 47:
[[מסילת רכבת|מסילות הרכבת]] הראשונות ב[[ארץ ישראל]] הונחו על ידי ה[[האימפריה העות'מאנית|טורקים]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] והחלת [[המנדט הבריטי]] על ארץ ישראל, המשיכו ה[[בריטים]] בפיתוח רשת מסילות הברזל. העות'מאנים, והבריטים בעקבותיהם, פיתחו את רשת הרכבות מתוך שיקולים [[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיים צבאיים]], ואילו ה[[דרך|דרכים]] שימשו רק באותם המקומות שבהם לא ניתן היה להשתמש ברכבות. עם קום המדינה השתנתה המדיניות. מערכת ההיסעים גויסה לשרת את יעד [[פיזור אוכלוסין|פיזור האוכלוסין]] לאורך ה[[גבול]]ות, ומכיוון שלא ניתן למתוח מסילת ברזל לכל [[יישוב]] נידח, תועדפה חלופת פיתוח רשת [[כבישי ישראל|כבישים]] על פני רשת הרכבות.
 
הרעיון להקים רכבת קלה (״electric"electric tramway״tramway") עלה לראשונה ב-1925 והתייחס לרכבת משותפת ליפו ותל אביב. מספר קבוצות יזמים, מאירופה, מצריים וארץ ישראל, פנו לעיריית תל אביב בבקשה לקבלת זיכיון להקים רכבת קלה שתגיע עד פתח תקווה. חלק מהתוכניות הגיעו לשלב מתקדם למדי, כולל מחקרי שטח שבהם נמדדה בשיטתיות התנועה בין מקומות שונים ביפו ותל אביב. הרעיון נפל בסופו של דבר, כנראה עקב התנאים הטכניים והכספיים שהעמידה [[חברת החשמל]], שנהנתה ממונופול על ייצור חשמל בכל רחבי ארץ ישראל המנדטורית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sup.org/books/title/?id=22869|הכותב=Stanford University Press|כותרת=Current Flow: The Electrification of Palestine {{!}} Ronen Shamir|אתר=www.sup.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-04-03}}}}.
 
באמצע [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]], כאשר [[אוכלוסייה|אוכלוסייתה]] של [[תל אביב-יפו|תל אביב]] הגיעה ל-150,000 נפש, עלה שוב הרעיון של הקמת רכבת תחתית בעיר, אך נגנז. ה[[משורר]] [[נתן אלתרמן]] הביע את אכזבתו בשיר: