שופר – הבדלי גרסאות

ה'''שופר''' הוא [[כלי נשיפה]] עשוי מ[[קרן (זואולוגיה)|קרן]] חלולה של חיה בעלת קרניים. בימי קדם שימש השופר ככלי להשמעת רעש, לנגינה, להעברת מסרים ולהתרעה מפני סכנות. המילה ״שופר״"שופר" מקורה ב[[תנ״ךתנ"ך]], והיא משמשת בעיקר בהקשר הדתי שלה. ב[[יהדות]] השופר משמש לקיום מצוות כ[[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]] ועוד, וכן הוא סמל ל[[חופש|חירות]] ב[[שנת היובל]] ובבוא ה[[משיח]], וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם.

השופר מוזכר בתנ״ךבתנ"ך מספר פעמים בהקשר של [[גאולה]] ו[[אחרית הימים]], ועל פי המסורת עתיד ה[[משיח]] לתקוע בשופר בזמן הגאולה.{{הערה|למשל: ״ביום"ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים״מצרים" (ישעיה כז,יג)}}

התקיעה בשופר מצוינת לעיתים קרובות יחד עם תקיעה בחצוצרות (לפעמים השופר עיקר והחצוצרות נלוות ולפעמים להפך). כך למשל ב[[בית המקדש]] בראש השנה: ״שופר"שופר מאריך וחצוצרות מקצרות שמצוות היום בשופר״בשופר", ואילו ב[[כיבוש יריחו]] בזמן יהושע מוזכר השופר כנלווה לחצוצרות.

* תקיעה להקהלת העם, לעוררם למלחמה ולהחרדת האויב.{{הערה|״וכי"וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלקיכם ונושעתם מאויביכם״מאויביכם" (במדבר י,ט)}}

רבי [[נחמן מברסלב]], בספרו "[[ליקוטי מוהר"ן]]", מסביר בצורה רעיונית, על פי הפסוק שנהוג לקרוא לפני תקיעות השופר בראש השנה: {{ציטוטון|מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ; עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ.|{{תנ"ך|תהילים|קיח|ה|קצר=כן}}}}, שאדם תוקע בשופר מהצד הצר (מיצר) והקול יוצא מהצד הרחב (מרחב) – דבר הבא לרמז לחשיבות הגדולה של [[תיקון המידות]], בין קטן בין גדול.{{הערה|בהקשר זה מאמר חז״לחז"ל בנוגע ל[[תשובה (יהדות)|תשובה]]: ״פיתחו"פיתחו לי פתח כפיתחו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם״אולם". מסביר את הקשר שבין שופר ותשובה}}