קולקס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
BotanistISR (שיחה | תרומות)
עדכון
BotanistISR (שיחה | תרומות)
עדכון
שורה 29:
הפקעת מכילה עמילן קל עיכול, והיא ראויה לאכילה רק לאחר בישול או אפיה. תהליך החימום הממושך מבטל את רעילות גבישי חומעת הסידן (calcium oxalate) המצויים בתאי הפקעות והעלים. תנאי הגידול המיטביים הם חצי צל או צל מלא והשקיה מרובה. הצמחים רגישים לקרה, ליובש ולמליחות.
 
בארץ ישראל, גודל המין כצמח מאכל כבר בתקופה הרומית, והוא נזכר במשנה (מעשרות ה, ח - '''קרקס'''), בתוספתא ובתלמוד הירושלמי ('''קלקס''', '''קולקס''', '''קולקוסיא'''). ב[[ימי הביניים]] היה גידול מקובל מאוד בארצות האיסלם, וגודל לאכילה באופן מקומי ונדיר גם במקומות חמים ועתירי מים בארץ ישראל עד ראשית המאה ה-20.<ref>קוריוז הוא, אירוע הימצאותו בנחל דוד בעין גדי בשנות ה-50: [https://sharonambar.com/2017/05/05/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%93%D7%99/]</ref> כיום הוא משמש כצמח נוי בגנים מוצלים ומושקים בתחומים חמים של הארץ.
 
== קולקס בפסיפס ==