עמיחי פאגלין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 26:
פאגלין נשא לאישה את חברתו מימי המחתרת, ציפורה לבית פרל (הוריה היו בעלי בית המלון "פרל"), והקים עם אביו בית חרושת לתנורים, שהתפרסם ב[[שנות ה-60]] בכך שבנה את התנור שבו נשרפה גופת הפושע הנאצי [[אדולף אייכמן]]{{הערה|{{nrg|אורי בינדר|האיש שבנה את התנור בו נשרפה גופת אייכמן|569/178|15 באפריל 2007|1|1}}}}, לאחר שנידון למוות על ידי בית משפט ישראלי. פאגלין לא היה פעיל בחיים הפוליטיים, והתעניין בעיקר בתחום הצבאי-ביטחוני. ידוע היה ביכולת ההמצאה שלו של מנגנונים וחומרי חבלה בשיטות פשוטות להפליא.
עם הקמת ממשלת [[הליכוד]] ב-[[1977]], מינה אותו ראש הממשלה בגין ל[[יועץ ראש הממשלה לענייני טרור]]
[[מוזיאון האצ"ל בתש"ח]] על חוף ימה של יפו נקרא על שמו, "בית גידי". כמו כן, נקראו בערים ירושלים, תל אביב ופתח תקווה רחובות על שמו.
שורה 38:
=== מותו ===
בשבת, 28 בינואר 1978, נסעו פאגלין,
"התכוננו לעשות לו מסיבה, מסיבת שחרור," קונן חברו [[דוד דנון]]. "חשבנו, כשיגיע הביתה מבית החולים, אזי כולנו נשיר יחדיו. איזה שיר נשיר? משהו מימי המחתרת - איפה הנוסטלגיה?! ואז, תוך כדי נהיגה, שמעתי ברדיו צליל מוכר, שהעביר בי רטט: "חי לנצח עמיחי", של [[ירון לונדון]]. כולנו הכרנו את השיר. החלטתי אפוא - את זה אני לומד לנגן על גיטרה, וכשעמיחי ייכנס, נפצח בזמר: "חי לנצח עמיחי", ולא זכינו".
בני הזוג נטמנו ב[[בית העלמין קריית שאול]] והותירו אחריהם את הבן נריאל, הבת גליה ובן נוסף, גיא, המשרת כתא"ל וראש מנת"ק בצה"ל.
==לקריאה נוספת==
| |||