|
<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->{{בוט יישובים/3730|1|
|שם=גבעת זאב
|שם בערבית= جبعات زئيف
|סמל=
[[קובץ:Givat Zev COA.png|150px|מרכז]]
|דגל=
|תמונה=[[קובץ:Givat Zeev Givon.jpg|מרכז|250px]]
|כתובית=גבעת זאב, מבט מנבי סמואל. למעלה, שכונות הקבע. באמצע, בצמוד לכביש, מחנה גבעון
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|ראש העיר=[[יוסי אברהמי]]
|אתר אינטרנט=http://www.givat-zeev.muni.il
}}
[[קובץ:East Jerusalem enclaves.jpg|250px|ממוזער|תוואי [[גדר ההפרדה]] באזור גבעת זאב]]
'''גִּבְעַת זְאֵב''' היא [[התנחלות]] [[עיר]]ונית [[צפון|צפונית]] [[מערב]]ית ל[[ירושלים]], אשר הוקמה ב-[[1977]] והוכרזה כ[[מועצה מקומית]] בשנת [[1983]]. ה[[יישוב]] נמצא [[דרום|דרומית]] ל[[כביש 443]]. היישוב נקרא, באופן רשמי, על שם [[זאב ז'בוטינסקי]] לכבוד מאה שנה להולדתו{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-3165.pdf רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית], ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1492}}.
== היסטוריה ==
בשנת [[1886]] ביקשו יהודים להקים יישוב בקרבת [[נבי סמואל]]. השם שנבחר ליישוב החדש היה 'רמה', בהתייחס למקום קבורתו של [[שמואל הנביא]] ולזיהוי שרווח בין היישוב ה[[מקרא]]י בנחלת [[שבט בנימין]], [[רמה (שבט בנימין)|רמה]] לבין אזור נבי סמואל.
חברת "[[נחלת ישראל - רמה]]" (שהוקמה על ידי ישראל רובינשטיין, [[יצחק צבי ריבלין]] ואברהם פראסט) רכשה אדמות באזור והחלה לגייס כספים להקמת יישוב{{הערה|{{חבצלת||נחלת ישראל |1890/07/11|00202}}}}. במשך מספר שנים נעשו כמה ניסיונות להתיישב בפועל על הקרקע שנרכשה, 13 משפחות של יהודים יוצאי [[תימן]] הצטרפו לגרעין המתיישבים, על סמך הבטחה שלא קוימה לבנות להם בתים במקום{{הערה|{{הצבי||קריאה !|1893/03/17|00408}}}}. במרץ [[1895]] הם עלו על הקרקע וניסו לעסוק בחקלאות{{הערה|{{חבצלת||ירושלם. י|1895/03/22|00402}}}}, אך עזבו את המקום לאחר מספר שבועות, מאחר שכספי החברה אזלו{{הערה|{{הצבי||דברי ימי השבוע |1895/04/26|00100}}}}.
בתחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], [[רחל ענבר]] שהייתה ממיסדי "גוש אמונים", עמדה בראש קבוצה שפעלה באזור [[נבי סמואל]] במטרה לרכוש אדמות מערבים (כבר ב-1968 עברה לגור בסביבה, בבית ששכרה ב[[בית חנינא]]){{הערה|שם=ספסרים|{{מעריב|אהרון דולב|הספסרים של נבי סמואל|1973/04/13|01901}}}}. הקבוצה קיבלה סיוע כספי מח"כ [[יגאל הורביץ]] (שהיה איש עסקים אמיד והחזיק במחלבות [[טנא נגה]], לימים כיהן כ[[שר האוצר]]). לטענת הקבוצה הם רכשו 300 דונם ממתווכים ערבים{{הערה|{{מעריב|עמוס לבב|קונים "אופציות" לקרקעות בגדה בכסף מלא|1976/06/28|01900}}}}. העסקאות האלה התגלו בסופו של דבר כמעשי מירמה{{הערה|{{מעריב|עמוס לבב, ברוך מאירי|כאשר המוכתר מרמה ־ יורים ב"עוזי" והוא ממהר להחזיר את הכסף|1977/09/20|01900}}}}. המתווכים מכרו אדמות שלא היו שייכות להם, לעיתים אותן אדמות נמכרו לאנשים שונים{{הערה|{{מעריב|אבינועם בר יוסף|השר יגאל הורביץ:"גזל של כסף יהודי בפרשת הקרקעות ביו"ש" |1985/12/18|00303}}}}. בנוסף לכך, מדיניות הממשלה באותה עת הייתה לאסור על אנשים פרטיים לרכוש אדמות מעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]]{{הערה|שם=ספסרים}}.
בשנת 1977, ארגנה רחל ענבר גרעין של עולים מ[[ברית המועצות]] וישראלים ותיקים להתיישבות במחנה גבעון מחנה צבא ירדני מדרום למיקום הנוכחי של גבעת זאב. הגרעין השתלב במערך הגרעינים של [[גוש אמונים]] וניסה להאחז במקום בלא אישור מהממשלה{{הערה|1=[http://www.binyamin.org.il/?CategoryID=146&ArticleID=218&Page= גבעון החדשה], אתר מועצה אזורית מטה בנימין}}{{הערה|שם=אמנה|1=[http://www.amana.co.il/Index.asp?ArticleID=336&CategoryID=120&Page=1 עליה, קליטה, התיישבות – בדמות אשה אחת], עיתון אמנה, גיליון 20, דצמבר 2006}}. העלייה הראשונה למקום התבצעה מיד לאחר עליית [[מנחם בגין]] לשלטון בקיץ 1977{{הערה|1=חמדת שני, [http://www.binyamin.org.il/?CategoryID=607&ArticleID=1451&Page=1 אשה קטנה גדולה], עיתון בנימין, ינואר 2009}}. ב-14 באוקטובר 1979 החליטה הממשלה על הקמת [[התנחלות]] בגבעת התול"ר על 150 דונם שהוכרזו כאדמות מדינה. אך ההחלטה לא בוצעה וגרעין המתיישבים עלה על הקרקע ללא אישור בספטמבר 1980. המתיישבים התפנו מרצונם, לאחר שקיבלו הבטחה בכתב מסגן [[שר הביטחון]], [[מרדכי ציפורי]], שהשטח אכן יועמד לרשותם{{הערה|{{מעריב||מתנחלי גבעת־זאב התפנו מרצון לאחר הבטחה בכתב שיוחזרו לשם|1980/09/28|00200}}}}. ארבעה חודשים אחר כך, לאחר שהשטח עדיין לא הועמד לרשותם, עלו שוב על הקרקע ללא אישור{{הערה|{{מעריב||עשרות התנחלו הבוקר ב"גבעת זאב" ליד גבעון|1981/01/25|00105}}}}. בדצמבר 1980, הוחלט לקרוא ליישוב באופן רשמי "גבעת זאב" (ולא "קריית גבעון" כפי שנקבע בתחילה){{הערה|{{מעריב||גבעת־זאב ־ שם העיר שתוקם ליד גבעון|1980/12/31|00606}}}}. בינואר 1981, התפנו שוב המתיישבים מרצונם, הפעם לאחר שנפגשו עם ראש הממשלה מנחם בגין וקיבלו הבטחה שהשטח המאושר ליישוב יגדל{{הערה|{{מעריב||התנחלות בגבעון דום|1981/01/30|02400}}}}. ב-25 ביוני 1981, הונחה אבן הפינה ליישוב{{הערה|{{דבר||אבן פינה לגבעת זאב|1981/06/26|00606}}}}.
בשנת 1983 החלה הבנייה במקום ובסוף 1986 התגוררו במקום כ-4,000 תושבים{{הערה|{{מעריב||גבעת זאב כבר אלף משפחות|1986/12/07|05700}}.}}.
בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]], החלו בבניית שכונת "אגן האיילות" במערב היישוב. לאחר שפרצה [[האינתיפאדה השנייה]] בספטמבר 2000, סמוך לפרויקט התרחשו תקריות אלימות, תנועת הקונים פסקה כמעט לחלוטין, ומעט הקונים שהספיקו להתקשר עם חברות הבנייה בחוזי רכישה ביקשו לבטלם. הבנייה במקום הוקפא עד שנת 2008, כאשר ראש הממשלה, [[אהוד אולמרט]] אישר לחדש את הבנייה{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|בהודעה משותפת שפירסמו, ביקרו מנהיגי האיחוד האירופי את החלטת ישראל לחדש את הבנייה בגבעת זאב, וקראו לפרק מאחזים|1.1552726|14 במרץ 2008}}}}. השכונה עברה הסבה לטובת הציבור החרדי והציבור ה[[דתי לאומי]], לאחר שמעמד הביניים החילוני שעבורו נועדו הדירות לא גילה עניין{{הערה|{{TheMarker|נמרוד בוסו|"קיסריה החרדית": פעם דירת 4 חדרים עלתה 400 אלף שקל - היום 1.8 מיליון שקל|1.2673455|29 ביולי 2015}}}}. כביש הגישה לשכונה מ[[כביש 443]], נסלל באופן לא חוקי על אדמות פלסטיניות פרטיות{{הערה|{{הארץ|עקיבא אלדר|בכיר במשרד הביטחון מאשים: משרד השיכון פלש לאדמות פלסטיניות|1.1814213|1 בספטמבר 2012}}}}.
בזמן [[האינתיפדה השנייה]] בשנת [[2003]], החלה הקמת [[גדר ההפרדה|גדר הפרדה]] באזור. כדי לשמור את גבעת זאב בתוך תוואי הגדר, הוקפו חמשת הכפרים הערבים הסמוכים בתוך גדר פנימית המכונה "מובלעת ביר נבאללה", תוך איבוד חלק מהשטחים החקלאיים שלהם{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|הסיפור הקפקאי של תושבי הכפר שנכלא בין הגדר לירושלים|1.2048884|18 ביוני 2013}}}}.
במהלך [[גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)|גל הטרור הפלסטיני]] בשנים 2015–2016, אירעו מספר פיגועי דקירה ותקריות של יידוי אבנים סמוך ליישוב וכן פיגוע דקירה ביישוב שבו נפצע קשה מאד חסיד חב"ד המתגורר ביישוב{{הערה|{{מעריב אונליין|נועם אמיר|פיגוע בכביש 443: שלושה נפצעו מיידוי סלעים והשלכת בקת"בים|news/military/Article-546362|21 ביוני 2016}}}}.
ב-9.8.2017 וכן ביום הזיכרון ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[יצחק רבין]] פורסמו דבריו של ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] של יוזמתו לחוק 'ירושלים רבתי' לסיפוח גבעת זאב, [[מעלה אדומים]], ו[[ביתר]], לחברם לירושלים והפיכתם לעיר אחת.
=== מחנה גבעון ===
ביולי 1978 קיבלה חברת [[עמידר]] הרשאה להשכיר 126 יחידות דיור במחנה. בקיץ 1981 התיישבו במקום המשפחות הראשונות בקראוונים. במקביל, עוד בתחילת 1981 החל משרד השיכון בהכשרת השטח של גבעת זאב להתיישבות{{הערה|1={{מבקר המדינה|מספר ספר=164|שם=המועצה המקומית גבעת זאב|מיקום=דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, [http://old.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=164&id=57&frompage=1045&contentid=2481 עמ' 901]}}.}}. בשנת 1983 קיבלו רוב המשפחות במחנה גבעון מגרשים בגבעת זאב, אולם 24 משפחות שבקשו להתגורר ב[[יישוב קהילתי]] ולא ביישוב עירוני רגיל{{הערה|שם=אמנה}}, נותרו במקום והיוו את הגרעין להקמת [[גבעון החדשה]]{{הערה|1={{מבקר המדינה|מספר ספר=164|שם=המועצה המקומית גבעת זאב|מיקום=דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, [http://old.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=164&id=57&frompage=1053&contentid=2498 עמ' 909]}}.}}. משרד השיכון התכוון להרוס את המבנים הריקים במחנה גבעון, אולם מועצת גבעת זאב בקשה להקים במקום מפעל תיירותי ולכן המבנים לא נהרסו. ביולי 1990 פלשו למבנים במחנה 70 מחוסרי דיור מירושלים. כ-30 מהם קיבלו אישור בדיעבד להתגורר במקום. בתחילת 1992 הועברה האחריות למחנה לידי החברה לפיתוח גבעת זאב{{הערה|1={{מבקר המדינה|מספר ספר=164|שם=המועצה המקומית גבעת זאב|מיקום=דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, [http://old.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=164&id=57&frompage=1054&contentid=2498 עמ' 910]}}.}}. בשנת 2011 חודשה ההרשאה של מינהל מקרקעי ישראל למועצת גבעת זאב לניהול המקום ועלו רעיונות לקיים במקום תוכנית של [[פינוי בינוי]]{{הערה|[http://www.israeltown.com/121062/aheret29 פינוי בינוי או התחדשות עירונית?], 17 ביוני 2011, מקומון בראייה אחרת, גבעת זאב}}.
=== מורשת בנימין ===
במקביל לבנייה בגבעת זאב גופא, החלה חברה פרטית שטענה שרכשה אדמות בצמוד לגבול הדרום מזרחי של גבעת זאב בבניית שתי שכונות: מורשת בנימין א' ומורשת בנימין ב'. החברה הגישה הצעה לתוכנית מתאר, אולם התוכנית לא קודמה בגלל בעיות בהוכחת הבעלות על האדמות. למרות זאת, הבנייה נמשכה ונבנו במקום מאות יחידות דיור. בסוף שנת 1990 קבעה מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, [[פליאה אלבק]], שמכיוון שעברו שמונה שנים מאז הגשת התוכנית והתחלת הבנייה ולא הועלו טענות בעלות על הקרקע, יש מקום לאשר את הבנייה במקום. עם זאת, אלבק הורתה שעל גבי מסמכי היתרי הבנייה יכתב שרשויות התכנון אינן אחראיות לבעלות על המגרשים ושהן לא תישאנה באחריות אם יתברר בעתיד שהמגרש שייך למישהו אחר{{הערה|1={{מבקר המדינה|מספר ספר=164|שם=המועצה המקומית גבעת זאב|מיקום=דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, [http://old.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=164&id=57&frompage=1055&contentid=2498 עמ' 911–914]}}.}}.
ישנם אזורים בשכונה שטרם הוסדרו ובהיעדר הוכחת בעלות לא ניתן לבנות בהם{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=10023320.k06|סוג=בג"ץ|עותר=|משיב=}}}}.
===הר שמואל===
שכונת הר שמואל ממוקמת כשלושה קילומטר מדרום לגבעת זאב, כחצי קילומטר מערבית מן המסגד בנבי סמואל, ואין לה רצף טריטוריאלי עם גבעת זאב עצמה.
השכונה מאוכלסת על ידי שתי עמותות: [[חילוני]]ת ו[[דתי]]ת, מקור השם בעובדה שהשכונה שוכנת ליד [[נבי סמואל]] - המקום בו על פי ה[[מסורת]] נקבר [[שמואל הנביא]]. היוזמה להקמת השכונה הייתה של חברת מורשת בנימין לבנייה ומסחר (קרני שומרון) בע"מ, שרכשה את הקרקע ומכרה מגרשים לכמאתיים מתיישבים. אולם אז התברר שמדובר בקרקע חקלאית שאין רשות לבנות עליה (ואחר כך ב-1995 הוכרזה כחלק מ[[גנים לאומיים בישראל|גן לאומי]] שמואל הנביא). ניסיונות לשנות את ייעוד הקרקע, שכללו בין השאר לחץ של [[אריה דרעי]], לא צלחו בתחילה{{הערה|{{מעריב|עמנואל רוזן|הר שמואל הוליד עכבר|1986/02/24|01300}}}}. כדי לפתור את בעייתם של רוכשי המגרשים החליטה הממשלה בינואר 1988, להקצות בלי מכרז או הגרלה, מגרשים למי שרכש מגרש במישרין מהחברה בשטח סמוך, באדמות שרכשה חברת [[הימנותא]] (חברה בת של הקרן הקיימת לישראל) ממערב ל[[כביש 436]]. הוחלט גם שהרוכשים יחויבו בתשלום דמי חכירה מופחתים בגובה 51% מערך הקרקע ובלבד שהמתיישב יתגורר במקום תקופה של 5 שנים לפחות מיום הבנייה{{הערה|בג"ץ 300/92 - עמותת משתכני הר שמואל נ' ממשלת ישראל}}. החלק הדתי-חרדי עבר בראשיתו קשיי התפתחות, אולם בשנים שלאחר מכן קיבל תנופת קידום ופיתוח ואיכלוסו יצא לפועל. נושא החלפת הקרקעות הגיע לשולחנה של ממשלת ישראל{{הערה|{{גלובס||הקלטת האבודה בפרשת דרעי|80968|6 באוגוסט 1998}}}}, וסביב פעולתו של אריה דרעי בנושא זה התנהל משפט ארוך.
חברת מורשת בנימין פשטה רגל ומונה לה מפרק, עקב כך חלק מהתשתיות הבסיסיות בשכונה לא הושלמו. בנוסף, הזכויות במגרשים אינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין (כנהוג ביהודה ושומרון), אלא ב"חברה המשכנת", שהיא חברת מורשת בנימין{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|במינהל האזרחי מזהירים מהונאות נדל"ן על אדמות פלסטינים בגבעת זאב|1.2670147|28 ביוני 2015}}}}.
== שכונות ==
* '''נווה מנחם''' ([[מזרח]]) - על שם ראש ממשלת ישראל השישי [[מנחם בגין]].
* '''מורשת''' ו'''קריית יערים''' ([[דרום]] שכונת המכבים) - השם "קריית יערים" מוזכר לראשונה ב[[ספר יהושע|יהושע]] טו, ט: "וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר, אֶל-מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ, וְיָצָא, אֶל-עָרֵי הַר-עֶפְרוֹן; וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה, הִיא '''קִרְיַת יְעָרִים'''".
* '''המכבים''' (צפון) - השכונה הראשונה שהוקמה ובה שוכן בניין [[מועצה מקומית|המועצה המקומית]], על שם ה[[חשמונאים|מכבים]] שפעלו ב[[אזור]] ([[בית חורון]], הנמצא בסמוך ליישוב), השכונה נחשבת לשכונת היוקרה של גבעת זאב.
* '''מחנה גבעון''' (דרום) השם "גבעון" מוזכר לראשונה ביהושע ט, ג: "וְיֹשְׁבֵי '''גִבְעוֹן''' שָׁמְעוּ, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ--וְלָעָי".
* '''משכנות גבעת זאב''' (מערב) - שכונה חדשה המאוכלסת בעיקר על ידי [[דתיים לאומיים]]. נקראת גם בשם 'שכונת משהב'.
* '''אגן האיילות''' (מערב) - שכונה חדשה שמאוכלסת על ידי חרדים, השכונה נקראת על שם הצבאים והאילות שהיו פזורים בעבר בשטחי העמק שבה.
* '''רמת גבעת זאב''' (מערב) - שכונה חדשה (רובה בבנייה), מעורבת שמאוכלסת על ידי חרדים עובדים, במעמד סוציו-אקונומי גבוה.
בגבעת זאב פועלת [[תחנת משטרה]].
== חינוך ==
ביישוב קיימים מעון [[ויצו]], מעון נאות מרגלית ומערכת גני ילדים. במבנה ה[[מתנ"ס]] פועל, משנת 2000, מרכז מדע ואומנויות, המספק פעילויות העשרה לגיל הרך ולילדי כיתות א-ג. ישנם שבעה בתי ספר יסודיים: שניים ממלכתיים (בי"ס אגמים ובי"ס יע"ד) ואחד ממלכתי-דתי (בי"ס ממ"ד אתרוג), שני תלמודי תורה חרדיים לבנים, ואחד לבנות של החינוך העצמאי. ביישוב פועלת [[חטיבת ביניים בישראל|חטיבת ביניים]] קהילתית על שם [[יצחק רבין]]. כמו כן, קיים בית ספר ל[[חינוך מיוחד]] (בי"ס שבילים), בית ספר כוללני, על-אזורי מכיתות א'-י"ב., ביישוב אין [[בית ספר תיכון]] ולכן התלמידים המסיימים את המסלול בחטיבת הביניים עוברים בדרך כלל לבתי ספר שונים ברחבי [[ירושלים]]. תלמידים מהחינוך הדתי עוזבים את מסגרת החינוך היישובית כבר לאחר בית הספר היסודי, בהיעדר חטיבת ביניים דתית ביישוב.
== תרבות ופנאי ==
ביישוב קיימים מקומות בילוי, [[תרבות]] ו[[פנאי]]:
* [[מתנ"ס]]
* [[ספרייה]] ציבורית
* אולם [[תיאטרון]]
* מרכז [[מוזיקה]]
* סניפים של [[תנועות נוער|תנועות הנוער]] [[הצופים העבריים]] (שבט ערבה) ו[[בני-עקיבא]]
* מועדונית מחנה גבעון
* מועדון הנוער (הסובה) ובה יושבת מועצת הנוער יחד עם שלל תנועות כמו סובוץ -קפה לנוער, מדצים, [[של"ח]] וכולי.
* [[בריכת שחייה]] ו[[מכון כושר]]
* מגרשי ספורט
* [[מועדון קשישים]]
* [[פארק]] הגיא
ב-1998 החל להיבנות על אדמות הכפר [[אל-ג'יב]] הסמוך לגבעת זאב, בית כנסת המכונה "איילת השחר" על אדמה פרטית וללא היתרי בנייה. ב-2008 החלה בניית מבנה נוסף, המשמש כולל לחוזרים בתשובה של עמותת "בניך ציון". המתחם כולו יושב על אדמותיו של רבאה אללטיף, תושב אל-ג'יב. ביולי 2008 עתר אללטיף לבג"ץ ודרש ש[[המנהל האזרחי]] יאכוף את צווי ההריסה שהוצאו למקום. בתגובה לעתירה טענו בגבעת זאב כי רכשו את הקרקע, אולם התברר כי מסמכי הרכישה זויפו. לבסוף נקבע כי המדינה תהרוס, את בית הכנסת והכולל{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|כתובת על בית המשפט העליון: "לא הורסים בית כנסת, רוצים מדינה יהודית"|1.2768558|4 בנובמבר 2015}}}}. בנובמבר 2015, בית כנסת נהרס ונבנה מחדש בתוך בית הספר החילוני היחיד ביישוב .
== גלריית תמונות ==
<gallery>
גבעת זאב 2.JPG|גבעת זאב מן האוויר
Har Shmuel 073.jpg|שכונת הר שמואל הסמוכה ל[[נבי סמואל]]
DownTown.jpg|מבט למרכז המסחרי של גבעת זאב
Beit Ijza Agricultural Gate.JPG|גבעת זאב כפי שנראית משער חקלאי ב[[גדר ההפרדה]] סמוך לכפר [[בית איג'זא]]
GIVAATZEEV15.JPG|השכונה החרדית "אגן האיילות"
</gallery>
== לקריאה נוספת ==
* אברהם שבות, '''גבעת זאב''', בתוך: מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", [[אריאל (הוצאת ספרים)|הוצאת אריאל]] (עמ' 185), תשנ"ג, 1993.
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Givat Ze'ev}}
* {{אתר רשמי|http://www.givat-zeev.muni.il}}
* {{בוט יישובים/3730|פרופיל}}
* [https://www.facebook.com/MdGivatZeev מועצה דתית גבעת זאב - הפייסבוק הרשמי]
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{מחוז יהודה ושומרון}}
[[קטגוריה:גבעת זאב|*]]
[[קטגוריה:בנימין]]
| 