קורבן התמיד – הבדלי גרסאות

זמנו של '''קורבן תמיד של בין הערביים''' מתחיל קצת לאחר אמצע היום כאשר השמש הנמצאת במרכז השמיים מתחילה לנטות לצד מערב{{ביאור|הגמרא במסכת פסחים{{הערה|{{בבלי|פסחים|נח|א}}}} דורשת מהמילים "בין הערביים" שזמן התמיד הוא "{{מונחון|מעידנא דמתחיל שמשא למערב|משעה שהשמש מתחילה לנוע מערבה}}", ועל פי ביאור רש"י שם, זמן זה הוא בערך חצי שעה לאחר חצות היום.}} וזמנו הוא עד השקיעה. את התמיד של בין הערביים שוחטים בדרך כלל בשעה שמונה וחצי, ומקריבים בשעה תשע וחצי{{ביאור|המשנה במסכת פסחים{{הערה|{{משנה|פסחים|ה|א}}}} אומרת שבמצב הסטנדרטי הוא נשחט בשעה שמונה וחצי, ומוקרב בשעה תשע וחצי. בערב פסח, כאשר צריך להקריב אחריו את [[קורבן פסח|קורבן הפסח]], מקדימים את הקרבתו, לשעה שמונה וחצי; כאשר ערב פסח חל ביום שישי, וצריך להספיק לצלות את קורבן הפסח לפני שבת, מקדימים את הקרבתו לשעה שבע וחצי (נשחט בשש וחצי).}} (ב[[שעות זמניות]]).

על מנת לבחור בכוהנים שיעסקו [[העבודה היומית במקדש|בעבודות השונות]] הנעשות בכל יום במקדש נערכו מדי יום ביומו "פייסות", הגרלה באמצעות עמידה במעגל וסיבוב בין האנשים עד למספר מסוים.

לאחר זריקת הדם מפשיטים את התמיד, ומנתחים אותו{{ביאור|בניגוד לקורבנות רגילים, שבהם ניתן לחלק את הקורבן לכמה חלקים שרוצים, בקרבנותאת ציבורקרבנות הציבור מחלקים לנתחים קבועים שאותם לוקחים ששה כהנים (כאשר מקריבים כבש. בקרבנות אחרים המספר גבוה יותר). הנתחים הם הראש והרגל (האחורית הימנית), שתי הידיים (הרגלים הקדמיות) העוקץ (החלק האחורי העליון) והרגל (האחורית השמאלית), החזה (החלק הקדמי של בטן הכבש) והגרה (הגרון עם הריאות והלב), שתי הדפנות (חלל הבטן) והקרביים (מערכת העיכול).{{הערה|{{משנה|תמיד|ד}}, משניות ב'–ג'; {{משנה|ללא=שם|יומא|ב|ג}}}}}} את הנתחים מוסרים לששת הכהנים שזכו בהולכת האיברים לכבש, וביחד עם הכהנים שזכו בהולכת [[נסכים (קורבן)|הנסכים]] [[מנחת חביתין|ומנחת החביתין]] הם מולכים אותם לכבש. הכהנים מניחים הכל על הכבש, מולחים את אברי הקרבן והולכים להתפלל. אחרי התפילה, מעלים הכהנים את האיברים מהכבש למזבח, וזורקים אותם אל [[המערכה הגדולה|המערכה הגדולה.]] לאחר מכן מולחים את מנחת הנסכים ומקטירים אותה, מולחים את מנחת החביתין ומקטירים אותה, ומנסכים את היין. במקביל לניסוך היין שרים הלויים את [[שיר של יום]].