מלח בישול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shaimosmos (שיחה | תרומות)
שורה 59:
"קרחוני" מלח קיימים באיראן הצחיחה, שבה מלח שפרץ מעל לפני השטח בגובה רב "זורם" במורד. במקרים הללו מתגלה בהליט תכונת פלסטיות, המתגברת ככל שהלחץ המופעל עליו גדול יותר.
 
[[פקק מלח|פקקי מלח]] הם [[דיאפיר]]ים אנכיים או גושים דמויי צינורות של מלח שנוצרו כאשר לחצים ליתוסטאטיים (לחץ הנובע ממשקל הסלע) ו[[לוחות טקטוניים|טקטוניים]] גרמו למלח "לזרום" כלפי מעלה ממרבצי המלח שמתחת לסלעים. עליית פקקי המלח גורמת להתקמרות השכבות שמעליהן ולהתבקעותן. פקק המלח מכיל [[אנהידריט]], [[גבס]] ו[[גופרית]] טבעית, בנוסף ל[[הליט]] ו[[סילביט]]. פקקי המלח נפוצים לאורך חופי [[מפרץ מקסיקו]] במדינות [[טקסס]] ו[[לואיזיאנה]]. פקק מלח יוצר לעיתים מלכודת מבנה שבו ניתן למצוא [[נפט]]. מקומות נוספים בהם ניתן למצוא פקקי מלח הם [[גרמניה]], [[ספרד]], [[הולנד]], [[רומניה]], [[פולין]], [[הודו]], [[פקיסטן]] ו[[איראן]]. גם [[הר סדום]] שבדרום [[ים המלח]] הוא פקק מלח.
 
הר סדום הוא מאגר המלח הגדול ביותר בעולם. גובהו 230 מטר מעל ים המלח, אורכו 11 [[קילומטר]], ורוחבו בבסיסו 2.2 קילומטר. הוא עשוי מ-98% נתרן כלורי. כבר מימי קדם כרו ממנו מלח. המלח הופק בתהליכים של חציבה וכריה. על פי ה[[הלכה]], חייבים היו להשתמש במלח מהר סדום לטיפול בקורבנות המקדש (מסכת מנחות, תוספות).