הפרכה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון תקלדה בקליק ויקיפדיה:דיווח על תקלדות |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 23:
==עקרון ההפרכה של פופר==
ה[[פילוסוף]] [[קרל פופר]], אבי תורת ההפרכה (Falsificationism), פרסם את התאוריה המדעית שלו בספרו ״[[
{{ציטוט|תוכן=...כל מקרה שניתן להעלות על הדעת, ניתן לפירוש לאור התאוריה של אדלר ובה במידה לאור זו של פרויד. אוכל להדגים זאת על ידי שתי דוגמאות שונות מאוד של התנהגות אנושית: זו של אדם הדוחף ילד המיימה במטרה להטביעו וזו של אדם המקריב את חייו בניסיון להציל את הילד. כל אחד משני המקרים הללו ניתן להסביר באותה הקלות במונחים פרוידיאניים ואדלריאניים....לא עלתה בדעתי שום [[התנהגות אנושית]] שאיננה ניתנת להתפרש במונחיהן של שתי התאוריות....לגבי התאוריה של איינשטיין המצב היה שונה מעיקרו.|מקור=קרל פופר, ''מדע: [[השערות והפרכות]]'', Conjectures and Refutations, London: Routledge & Kegan Paul Ltd, 1963,1965, 1969, pp.33-55 תרגם יורם נבון}}
שורה 29:
כלומר, לדעתו של פופר, תאוריה לא-מדעית (בניגוד לתאוריה מדעית) היא תאוריה אשר אינה מספקת שום אפשרות להפרכתה בניסוי. לכן, בעוד שמטפיזיקה יכולה להכווין ולהשפיע על יצירת השערות מדעיות{{הערה|Popper, Karl (1934/1959), '''The Logic of Scientific Discovery''', Routledge, §4}}, הרי שתאוריות מטאפיזיות אינן שייכות למדע האמפירי.
בניגוד לתאוריות הלא-מדעיות מהסוג לעיל, פופר טען שתאוריה מדעית מוצלחת היא כזו השוללת תרחישים רבים, ועל כן חשופה יותר לניסויים מפריכים. לדידו, התאוריה של איינשטיין היא תאוריה מדעית מוצלחת לא משום שהיא מספקת הסבר לתופעות רבות, אלא משום שכל מה שהיא טענה שלא יכול להתקיים אכן לא התקיים כשנערך הניסוי המתאים. פופר הדגיש שעמידה חוזרת ונשנית של השערה בניסיונות להפרכתה, יכולה אמנם להוות הצדקה רציונלית לדגול בה מעשית, כאילו היא נכונה, אך לעולם ישאר מעמדה כהשערה - ויש להיות מוכנים לדחות אותה עקב ניסויים מפריכים{{הערה|Popper, Karl (1957/1983), '''Realism and the Aim of Science''', Rowman and Littlefield, p. 20 {{ISBN|0847670155}}.}}.
==ראו גם==
|