הרכבת הקלה דוקלנדס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←תיאור המערכת: קישורים פנימיים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 10:
אזור הדוקלנדס הוא שטח נרחב במזרח [[לונדון רבתי|מטרופולין לונדון]], על שתי גדות [[נהר]] ה[[תמזה]]. בעבר היווה האזור את המעגנים (Dock - מעגן) של [[נמל]] לונדון. הנמל נסגר במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות הששים]]. הדבר אירע בעקבות כניסתה לשימוש נרחב של תובלה ימית ב[[מכולה|מכולות]], אשר הנהר בשטח הנמל היה רדוד מכדי לאפשר את כניסתן של ה[[אונייה|אוניות]] הגדולות המובילות אותן. פעילות נמל לונדון הועתקה מזרחה אל [[נמל טילבורי]].
לאחר סגירת הנמל עמד האזור נטוש ומוזנח במשך שנים, אך במהלך [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] ו[[שנות ה-80 של המאה ה-20|השמונים]] החל תהליך ארוך של החייאתו והסבתו לשימושים של מגורים, פיננסים ומסחר. במסגרת התהליך נדרשה יצירת תשתית [[תחבורה]] לאזור. הממשלה ה[[המפלגה השמרנית (הממלכה המאוחדת)|שמרנית]] שעלתה לשלטון בבריטניה בשנת 1979 העדיפה שלא להאריך את קווי [[הרכבת התחתית של לונדון]] לאזור הדוקלנדס משום העלות הכרוכה בחפירת [[מנהרה|מנהרות]], וביקשה למצוא לו פתרון תחבורתי בעלות זולה יותר. הפתרון שאימצה היה רכבת עילית קלה, אוטומטית ומאוישת בעובדים במידה מינימלית, אשר עשתה בתחילתה שימוש בתשתיות הרכבת ([[גשר]]
בניית המערך החלה ב-1984. הרכבת החלה לפעול ב-31 באוגוסט 1987 וכללה בתחילה [[קרון רכבת|קרון]] בודד בכל רכבת. היה בה אז קו אחד באורך של 13 קילומטר ובו 15 תחנות. הוא התמשך מערבה מתחנת איילנד גרדנס (Island Gardens) שב[[אייל אוף דוגס]] בגדה הצפונית של הנהר והתפצל אל שתי תחנות שמוקמו בקרבת תחנת הרכבת סטרטפורד ותחנת הרכבת התחתית [[מצודת לונדון]] הממוקמת מדרום מערב לה. תחנות הרכבת נבנו בעיצוב פשוט ומינימלי והיו לא מאוישות. עלות הקמת השלב הראשוני של המערכת הייתה נמוכה יחסית ועמדה על 77 מיליון [[לירה שטרלינג|לירות]]. הביקוש לשירות עלה על הצפוי ובתוך שנה מפתיחת השירות הגיע מספר המשתמשים השנתי בו ל-17 מיליון.
| |||