פמיניזם בממלכה המאוחדת – הבדלי גרסאות

בשנת [[1903]] [[אמלין פנקהרסט]] וחברותיה ייסדו את [[איגוד הנשים החברתי והפוליטי]] ([[WSPU]]). הן התייחסו ל[[זכות בחירה לנשים]] לא רק כ"זכות, אלא כצורך נואש". <ref>[[ יוני פרוויס |Purvis, June]] (2003), "[https://books.google.com/books?id=HEl-AgAAQBAJ&pg=PA45 Socialist and public representative]", in {{Cite book|title=Emmeline Pankhurst: a biography|publisher=Routledge|year=2003|isbn=9781280051128|editor-last=Purvis|editor-first=June|location=London|page=45|ref=harv}}</ref> באותה תקופה כבר הייתה זכות בחירה לנשים באוסטרליה, בניו זילנד ובחלק ממדינות ארצות הברית. בעוד ש WSPU הייתה קבוצת הסופרז׳יסטיותה[[סופרג'יזם|סופרז׳יסטיות]] הבולטת ביותר, היא הייתה רק אחת מני רבות, כגון הליגה לחופש האישה, והאיחוד הלאומי של אגודות הסופרז 'לנשים (NUWSS) בראשות [[מיליסנט פוסט|מיליסנט גארט פאוסט]] .

ב-[[1906]] טבע ''[[דיילי מייל|ה"דיילי מייל "]]'' את המונח" סופרז'יסטיות כביטוי לעג, אך המושג התקבל בברכה על ידי נשים שנקטו בפעולות מיליטנטיות כדי לקדם את זכות הבחירה [[סופרג'יזם|סופרז'יסטיות]]<nowiki/>לנשים. שם זה הופיע בסמלים ירוקים, סגולים ולבנים, ובאיורים של ליגת האמניות הסופרז׳יסטיות. הנשים הפמיניסטיות למדו לנצל למטרתן טכנולוגיות חדשניות כמו [[צילום]] והפיקו תיעוד ויזואלי מלא חיים ובו תמונות. דוגמה לכך היא הצילום של [[אמלין פנקהרסט]] משנת [[1914]]. <ref>{{Cite book|title=Mrs Broom's suffragette photographs: photographs by Christina Bloom, 1908 to 1913|last=Broom|first=Christina|publisher=Dirk Nishen Publishing|year=1989|isbn=9781853781100|editor-last=Atkinson|editor-first=Diane|location=London}}</ref> שיטות הפעולה של המתונות והרדיקליות היו שונות, והרדיקליות עצמן התפלגו: אמלין ובתה [[כריסטבל פנקהרסט|כריסטבל פאנקהרסט]] סילקו את [[סילביה פנקהרסט|סילביה פאנקהרסט]], בתה השנייה של אמלין ואחותה של כריסטבל, מהתנועה באשמת סרבנות, וזאת הקימה קבוצה משלה, שהייתה שמאלנית ומיועדת להשפיע בנושאים נרחבים יותר שהעסיקו נשים ממעמד הפועלים.<ref name="David J. Mitchell 1967">{{Cite book|title=The fighting Pankhursts: a study in tenacity|last=Mitchell|first=David J.|publisher=J. Cape|year=1967|location=London|oclc=947754857}}</ref> קבוצה זאת נקראה בתחילה "הפדרציה של מזרח לונדון" (ELFS), אך עם חלוף השנים שינתה כוון והפכה לפדרציית הנשים הסופרז׳יסטיות, ואחר כך לפדרציית העובדים הסוציליסטית.

שביתת התופרות התעשייתיות במפעל פורד ב -[[1968]], בהנהגת רוז בולנד, איילין פולן, ורה סים, גוון דייוויס ושילה דאגלס, קרתה כיון שהנהלת המפעל הודיעה לתופרות באופן שרירותי וחד צדדי על הורדה בדרגתן המקצועית, ובשכרן. כתוצאה ממהלך זה שכרן היה נמוך ב-15% מזה של הגברים.<ref name="LELR Issue 121">[http://www.thompsons.law.co.uk/ltext/lelr-issue-121-index-page.htm LELR Issue 121], Thompsons Law. Retrieved 4 October 2010</ref><ref name="BBCReunion">[http://www.bbc.co.uk/radio4/history/reunion/reunion7.shtml The Reunion], BBC, published 2003. Retrieved 4 October 2010</ref><ref name="times1">[http://business.timesonline.co.uk/tol/business/law/article6157667.ece Dagenham car plant stitch-up that triggered fight for equal pay], The Times, 24 April 2009. Retrieved 4 October 2010</ref> .<ref name="wainwright">[http://www.wainwrighttrust.org.uk/archive_winners.htm Equal Pay Heroes Honoured: Breakthrough 2006] {{webarchive|url=https://web.archive.org/web/20120313091527/http://www.wainwrighttrust.org.uk/archive_winners.htm|date=2012-03-13}} The Wainwright Trust, published 2006. Retrieved 4 October 2010</ref> בעקבות התערבותה של ברברה קסטל, מזכירת המדינה לענייני עבודה ופריון בממשלתו של [[הרולד וילסון]], השביתה הסתיימה לאחר שלושה שבועות, כשנחתמה עסקה שהעלתה חזרה את שיעור השכר ל -8% מתחת לזה של הגברים.<ref name="Ford Motor Company Ltd 1968">Report of a Court of Inquiry under Sir Jack Scamp into a dispute concerning sewing machinists employed by the Ford Motor Company Ltd. Author: Jack Scamp, published by HMSO, 1968.</ref> כדי לחזור לדרגתן המקצועית המקורית הנשים נאלצו לשבות שוב, במשך שישה שבועות, בשנת [[1984]].<ref name="TUC History">{{Cite web|url=http://www.unionhistory.info/timeline/Tl_Display.php?irn=99|title=TUC - History Online|website=www.unionhistory.info}}</ref> השביתה בשנת [[1968]] הייתה גורם עיקרי לחוק לשויון בשכר שעבר בשנת [[1970]]. כמו כן, בהשראת שביתת [[1968]], ייסדו הנשים [[איגוד עובדים|איגודי עובד]]<nowiki/>ות כמו למשל את "ועדת הפעולה הלאומית למען נשים" (NJACCWER), אשר קיימה הפגנה למען שויון בשכר בהשתתפות 1,000 איש ב[[כיכר טרפלגר]] ב -18 במאי [[1969]].<ref name="unionhistory.info">{{Cite web|url=http://www.unionhistory.info/timeline/Tl_Display.php?irn=776|title=TUC - History Online|website=www.unionhistory.info}}</ref>

בשנת [[2003]] חוק איסור[[מילת הטלתנשים|ניתוחי מום (מילה) באיבריבאיבר המין הנשי]] בבריטניה, וחוקושנתיים איסורמאוחר מילה והטלת מוםיותר באבר המין הנשי (ב[[סקוטלנד),]] ([[2005|2005)]] הפכו פעולות כאלואלו לעבירה גם מחוץ לגבולות המדינה (עבור אזרחים בריטים או תושבים קבועים), ללא קשר לעובדה האם זאזאת פרקטיקה חוקית במדינה אליה נלקחה הנערה .<ref name="autogenerated2003">[[Female Genital Mutilation Act 2003]]: "A person is guilty of an offence if he excises, infibulates or otherwise mutilates the whole or any part of a girl's labia majora, labia minora or clitoris," unless "necessary for her physical or mental health." Although the legislation refers to girls, it applies to women too.</ref><ref name="legislation2003">[http://www.legislation.gov.uk/ukpga/2003/31 "Female Genital Mutilation Act 2003"], legislation.gov.uk, and [http://www.cps.gov.uk/legal/d_to_g/female_genital_mutilation/#a02 "Female Genital Mutilation Act 2003"] (legal guidance), Crown Prosecution Service: "The Act refers to 'girls', though it also applies to women."</ref><ref name="legislation3">[http://www.legislation.gov.uk/ukpga/2003/31/contents "Female Genital Mutilation Act 2003"].</ref><ref name="legislation2005">[http://www.legislation.gov.uk/asp/2005/8/contents "Prohibition of Female Genital Mutilation (Scotland) Act 2005"], legislation.gov.uk</ref><ref name="fgmnetwork1">[http://www.fgmnetwork.org/legisl/interntl/overseas.php Notes on some overseas countries' laws], FGM Education and Networking Project.</ref><ref name="theguardian1">Tracy McVeigh, Tara Sutton, [https://www.theguardian.com/society/2010/jul/25/female-circumcision-children-british-law "British girls undergo horror of genital mutilation despite tough laws"], ''The Guardian'', 25 July 2010.</ref> התביעות הראשונות התקיימו בשנת 2015 נגד רופא על ביצוע הניתוח, ונגד אדם אחר על סיוע ולעזרה. שניהם נמצאו לא אשמים.<ref name="Laville4Feb2015">{{Cite news|url=https://www.theguardian.com/society/2015/feb/04/doctor-not-guilty-fgm-dhanuson-dharmasena|title=Doctor found not guilty of FGM on patient at London hospital|date=4 February 2015|work=The Guardian|last=Sandra Laville}}</ref>

חוק השוויון [[2006]] (ג 3) הוא חוק הפרלמנט של בריטניה שקדם לחוק השוויון [[2010|2010,]] המשלב את כל חוקי השוויון בתוך בריטניה ומספק הגנות בכל האספקטים של שוויון. אלה המוזכרים במפורש בחוק שוויון [[2006]] כוללים מין; נכות; גיל; שינוי מין (מתוכנן בעיצומו או הושלם) גזע, דת או אמונה ונטייה מינית. בין השאר החוק יצר חובה ציבורית לקדם שוויון על בסיס מגדר (חוק השוויון, סעיף 84, הוספת סעיף 76 א לחוק אפליה על בסיס מין 1975, הנמצא כעת בסעיף 1 לחוק השוויון [[2010]]).