בראשית (גשושית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Naftaly1978 (שיחה | תרומות)
שורה 142:
 
===בפועל: נחיתת התרסקות===
בדקות הנחיתה האחרונות החלה שרשרת תקלות. כאשר הגשושית הייתה בגובה של כ-14 קילומטרים מעל פני הירח, התגלתה תקלה ב[[IMU (מדיד)|יחידת המדידה האינרציאלית (IMU)]] השנייה של הגשושית, המודדת את התאוצה. במקביל גם אבדה תקשורת ה[[טלמטריה]] דרך רשת החלל העמוק של JPL. לאחר מספר דקות, בגובה כ-10 קילומטר, חזרה התקשורת לפעולה, אך התגלה כי המנוע הראשי אינו פועל והגשושית איבדה בינתיים גובה רב ונטתה ב[[זווית]] לא אופטימלית לנחיתה. לאחר [[Reset|אתחול]] מחשב הגשושית, חזר המנוע לפעול בגובה של כקילומטר אחד מפני הקרקע, כאשר מהירות הנחיתה הייתה כ-500 קמ"ש והבלימה בלתי אפשרית. נתון הגובה האחרון שהתקבל עמד על כ-150148 מטר, ומיד אחר-כך התרסקה החללית על אדמת הירח.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:0|{{Citation|last=SpaceIL|title=LIVE broadcast - Beresheet lands on the Moon Fasten your seatbelts, we are about to land.|date=2019-04-11|url=https://www.youtube.com/watch?v=HMdUcchBYRA|accessdate=2019-04-14}}}} שרשרת התקלות גרמה שנחיתה רכה לא התבצעה כמתוכנן, אך הגשושית הגיעה אל הירח.{{הערה|{{mako|עידו סולומון ואסף יחזקאלי|"בראשית" לא הצליחה לנחות על הירח|dd0af17d5ad0a61004|news-money/tech-q2_2019|11 באפריל 2019}}}}{{הערה|בר חיון, [https://www.space.gov.il/news-space/131587 החללית בראשית התרסקה אך רשמה ההישג היסטורי ותקדים עולמי], 11 באפריל 2019, אתר [[סוכנות החלל הישראלית]]}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3760262,00.html|הכותב=ניצן סדן|כותרת=התרסקות החללית הישראלית: מה השתבש - ומה יקרה עכשיו?|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2019-04-12|תאריך_וידוא=2019-04-14}}}}
 
במהלך הנחיתה הספיקה הגשושית לשלוח למרכז הבקרה שלוש תמונות, באיכות נמוכה יחסית לצילומים שתוכננו להישלח לאחר הנחיתה.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:1}} תמונה ראשונה צולמה בגובה 22 קילומטר מפני הירח, והיא מראה את צידה של הגשושית, עליה [[לוחית זיכרון|לוחית]] ובה [[דגל ישראל]], הכיתוב "עם ישראל חי - SMALL COUNTRY, BIG DREAMS", ו[[לוגו|סמלי]] הגופים השותפים למשימה, על רקע אתר הנחיתה המיועד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/TeamSpaceIL/status/1116421301541978112|הכותב=Israel To The Moon|כותרת=22 kilometers from the Moon!
שורה 216:
| 240,000
|}
 
|}
|}
עלות הפרויקט הכוללת הייתה כ־95 מיליון דולר. תנאי התחרות המקורית אסרו על תקצוב ממשלתי גבוה, מה שהשפיע על פיתוח גשושית בעלת יכולות טכניות נמוכות ובעלות מינימלית. השותפה המרכזית לבניית הפרויקט הייתה [[התעשייה האווירית לישראל]]. מבחינת מימון, היה הנדבן ואיש העסקים [[מוריס קאהן]] התורם העיקרי בנותנו כ־30 מיליון דולר. בשלב מסוים אף מונה קאהן ליו"ר ה[[דירקטוריון]] ומאז 2017 מכהן כנשיא העמותה.{{הערה|{{TheMarker|רפאלה גויכמן|צרות בחללית הישראלית הראשונה: המיליארדר עזב, 30 מיליון דולר חסרים בקופה|1.4622979|22 בנובמבר 2017}}}} תורמים משמעותיים נוספים היו קרן משפחת ד"ר [[מרים אדלסון|מרים]] ו[[שלדון אדלסון]] שתרמה באפריל 2014 כ־16 מיליון דולר{{הערה|{{Cite news|url=https://www.reuters.com/article/us-israel-space-adelson/israel-space-project-gets-16-million-boost-from-casino-mogul-adelson-idUKBREA381FH20140409|title=Israel space project gets million boost from casino mogul Adelson|date=9 April 2014|newspaper=Reuters|access-date=2017-10-02}}}}, [[סמי סגול]], [[לין שוסטרמן]], [[סטיבן גראנד]] ובעלי הון נוספים. בעזרת [[מימון המונים]] שערכה העמותה ב־2014, נאספו מהציבור 240,000 דולר: דולר אחד תמורת שליחת [[מייל]] לירח.{{הערה|{{mako|יאיר מור|תרם 100,000 דולר כדי לצפות בשיגור הישראלי לירח|3ad3cb33333d641006|nexter-high-tech/israel|25 ביוני 2014}}}} סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע השתתפו בפרויקט בכ-2.1 מיליון דולר (כ־9.5 מיליון ש"ח).{{הערה|ביוני 2017 הודיעו על 7.5 מיליון ש"ח ושני מיליון דולר הושקעו כבר קודם לכן - {{ynet||בדרך לירח: משרד המדע יגדיל ההשקעה ב־SpaceIL|4982597|29 ביוני 2017}}}} בנובמבר 2017 הודיעה העמותה על בעיות כספיות,{{הערה|שם=ynet}} אך הצליחה להשיג את המימון הנדרש להבטחת המשך קיומה, והמשיכה בגיוס משאבים.