תרופה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Medicine Bottles IMG 9734.JPG|ממוזער|250px|בקבוקי תרופות היסטוריים, ירושלים, ראשית המאה ה-20, מתוך התערוכה "ירושלים: גיליון רפואי", מגדל דוד]]

[[קובץ:12-08-18-tilidin-retard.jpg|ממוזער|250px|תרופות המיוצרות בתעשייה הפרמצבטית]]

 

בעבר הרחוק, התרופות היו ממקור טבעי בלבד, אבל התקדמות התעשייה הכימית ומדעי הכימיה, הביאו לעולם חומרים פעילים כימיים בעלי פעילות [[פרמקולוגיה|פרמקולוגית]] ניכרת. לקראת סוף [[המאה ה-20]], בשל התקדמות מדעי ה[[ביוטכנולוגיה]], נוספו לשוק גם [[תרופה ביולוגית|תרופות ביולוגיות]], שהם [[חלבון|חלבונים]] בעלי מבנים גדולים ומסובכים ומשמשים כתרופה.

מדעי ה[[פרמקולוגיה]] הם תחום במדעי הטבע והכימיה שעוסקים בתחום התרופות, איך תרופות פועלות בגוף, על אילו איברי מטרה הן פועלות, אילו תופעות לוואי צפויות מהתרופה ואיך הגוף מתייחס לתרופה (במונחים של כיצד התרופה נספגת ומהם המנגנונים הקיימים בגוף שקשורים בפירוק התרופה והפרשתה מהגוף).

 

ראשית, תרופה מכילה חומר שנוצר מחוץ לגוף (exogenous). לכן חומרים הנוצרים בתוך הגוף (כמו [[הורמון|הורמונים]] או [[מוליך עצבי|מוליכים עצביים]]) אינם נחשבים במרבית המקרים לתרופה (להוציא מקרים ספציפיים כגון מתן הורמון בלוטת התריס במטופלים שסובלים מ[[תת פעילות בלוטת התריס]] ומתן [[אינסולין]] למטופלים עם [[סוכרת]]). עם זאת, חומרים סינתטיים ה[[חיקוי|מחקים]] את הפעולה של חומרים הנוצרים בגוף כן נחשבים לתרופה.

 

 

ניתן למיין תרופות במספר דרכים, ובין היתר ניתן למיינן על פי המבנה הכימי (או הביולוגי) שלהן, על פי השתייכותן למשפחה פרמקולוגית כלשהי, על פי אזור פעולתה בגוף, על פי ההתוויה שלשמה היא ניתנת וכו'. לדוגמה: [[מתילפנידאט]] היא תרופה שהמבנה הכימי שלה הוא פנתילאמין, היא שייכת לקבוצת התרופות המכונות מגרות (סטימולנטיות) מערכת העצבים המרכזית, היא פועלת על [[מערכת העצבים המרכזית]] וניתנת לטיפול ב[[הפרעות קשב]] וב[[נרקולפסיה]].

 

מרבית התרופות שניתנות במתן טופיקלי הן תרופות המיועדות למריחה על העור. תרופות אלו מגיעות בצורות שונות, כולל:

# קרם

# ג'ל

# שמפו

# מדבקות

# אבקות (כגון אבקת אונדציל לטיפול בשפשפת ו[[פטרת כף הרגל]]

מתן זה מאפשר את הגעת התרופה ישר לאבר המטרה (העור) ולכן הוא מתאים במצבים [[דרמטולוגיה|דרמטולוגיים]], מחלות בעור, אבחון של מחלות בעור (בדיקות אלרגיה) וטיפולים [[קוסמטיקה|קוסמטיים]].

 

# שטיפות פה

# ג'ל למריחה על הלשון או החניכיים

# משחה לטיפול ב[[דלקת חניכיים]]

# [[משחת שיניים]] המכילה חומרים פעילים ו

===== מתן רקטאלי =====

[[קובץ:Suppository_casting_mould_2.jpg|ממוזער|200px|תבנית מתכת המשמשת להכנת נרות בבית מרקחת קהילתי]]

# [[פתילה (רפואה)|פתילה]]

# משחה

# קרם

# [[חוקן]]

 

מתן [[נרתיק|וגינלי]] נעשה באמצעות החדרת פתילות, משחות וטבליות לנרתיק ומיועד לטפל במחלות ומצבים רפואיים הקשורים בנרתיק.

 

==== מתן בשאיפה ====

[[קובץ:Jet nebulizer.jpg|ממוזער|234x234px|מתן תמיסות לאינהלציה באמצעות מכשיר [[אינהלציה]]]]

 

תרופות הניתנות לריאות עוברות גם דרך חלל הפה, ולכן הן גם עלולות להיספג (באחוזים נמוכים עד מזעריים) ולגרום להשפעות סיסטמיות. כמו כן הן גם נשארות בחלל הפה ועלולות לגרום לתופעות לוואי בחלל הפה (כגון יובש, צרידות ופטרת) ולכן מומלץ לשטוף את הפה לאחר השימוש במשאפים ובתכשירי אינהלציה.

באמצעות מתן תרופה סיסטמי החומר הפעיל מגיע אל [[מערכת הדם|מחזור הדם]] ודרכה מתפזר בגוף.

קיימות מספר דרכים למתן סיסטמי, כאשר הנפוצות בהן הן הדרך ה'''אנטרלית''' (מתן פומי, דרך [[מערכת העיכול]]) והדרך הפראנטרלית (ישירות למחזור הדם). דרכים נוספות כוללות שימוש בתרסיסי אף, מדבקות טרנסדרמליות וג'ל או קרם שמורחים על העור אבל התרופה נספגת דרך העור אל מחזור הדם.

 

שיטות פראנטרליות נוספות כוללות:

** תוך עורית (intradermal), לבדיקות עור על ידי [[אלרגן|אלרגנים]] מסוימים.

** תוך עורקית, לדוגמה מתן [[מרחיבי כלי דם]] לטיפול ב[[התכווצות כלי דם]].

[[קובץ:Nicoderm.JPG|ממוזער|200x200px|מדבקה המכילה [[ניקוטין]] המודבקת על הזרוע ומסייעת בגמילה מסיגריות]]

מדבקות אלו מודבקות על העור ומאפשרות את חדירת החומר הפעיל של התרופה אל תוך מחזור הדם דרך העור.

** '''טרנסמוקוסלית''' (דרך [[ריר]]יות), דרך מתן לא נפוצה של ספיגה סיסטמית של תרופה דרך ריריות האף. לדוגמה מתן [[מינירין]] (הורמון סינתטי המשמש כתרופה לטיפול בהרטבות לילה).

** '''מתן שאיפתי''', לשימוש סיסטמי, לדוגמה שאיפת [[מרדימים נדיפים]].

 

==סוגי תרופות==

===חלוקה משפטית, בישראל===

==== תרופות מרשם ====

* '''תרופות מרשם רגילות''' מכונות גם Separanda (משום שהן מופרדות מהקהל) [[מוקסיפן]] (amoxycillin) – תרופות אלו דורשות כתיבת מרשם על ידי רופא, רופא שיניים או וטרינר טרם רכישתם.

* '''תרופות המסווגות כטוקסיקה''' – מסומנות באות T, מסודרות בבית מרקחת במקום נפרד וייעודי ולא בסמוך לתרופות separanda. אלו הן עם [[חלון תירפויטי]] צר במיוחד, שמנה עודפת קטנה שלהן עלולה להיות עם סיכון משמעותי לבריאות המטופלים. דוגמאות [[קולכיצין]] ו-[[דיגוקסין]].

* '''תרופות פסיכוטרופיות''' – סמי שינה והרגעה למשל [[בונדורמין]] (brotizolam) - אלו הן תרופות בעלי פוטנציאל התמכרות או שהן מרדימות ולכן נמצאות תחת הגדרה נפרדת.

תרופות המוגדרות בישראל כ"סם מסוכן" או "תרופה תחת פיקוח" הן תרופות המכילות חומרים פעילים נרקוטיים כגון [[מורפין]] ו[[פנטניל]]. כמו כן הרשימה כוללות תרופות נוספות בעלי פוטנציאל התמכרות כגון [[מתילפנידאט|מתילפנידאט (ריטלין)]] ו[[דקסמתילפנידאט]]. לתרופות אלו נדרש מתן מרשם מיוחד וכמו כן גם על הרופא וגם על הרוקח חלים פקודות ותקנות נוספות הנוגעים לרישום, שיווק, ייצור וטיפול בתרופות אלו.

 

===== תרופות לשיווק כללי =====

[[קובץ:OTC drugs.JPG|ממוזער|200x200px|דוכן תרופות ללא מרשם לשיווק כללי (GSL) בבית מרקחת]]

 

אלו הן תרופות ללא מרשם המותרות למכירה מחוץ לביתי המרקחת, בחנויות אחרות שקיבלו היתר לכך ממשרד הבריאות.

===== תרופות לשיווק על ידי רוקח =====

תרופות ללא מרשם לשיווק על ידי רוקח – (ב[[אנגליה]] תרופות אלו נקראות P medicine).

 

קיימים מצבים שבהן תרופות מרשם הופכות להיות תרופות ללא מרשם וגם אז הן מוגבלות מבחינת כמות כדורים באריזה.

 

===חלוקה פרמקולוגית על פי אופן הפעולה===

לפיכך מקובל לחלק את התרופות על פי אופן פעולתן לשני סוגים עיקריים:

* '''[[אנטגוניסט (פרמקולוגיה)|אנטגוניסט]]''' - סוג של תרופה שמתנגדת או מעכבת את הפעולה הפיזיולוגית של חומרים פיזיולוגיים בגוף. דוגמאות כוללות [[חוסמי אלפא]] אשר נוגדים את פעילותו של [[אדרנלין]] ו[[נוראדרנלין]] ותרופות המעכבות פעילות אנזימים כגון [[מעכבי ACE]].

 

תרופות לטיפול במחלות מסוימות או תרופות שפועלות על אזורים מסוימים בגוף האדם מחולקות גם על פי דרך פעולתן למשפחות.

 

===חלוקה כימית===

חלוקה על פי סוג התרכובות המהווה את החומר הפעיל בתרופה:

===== תרכובות אורגניות =====

[[קובץ:Aspirine-Structure new.png|ממוזער|160px|נוסחת המבנה של אספירין - '''מולקולה אורגנית''']]

 

ה[[מולקולה]] הראשונה שסונתזה כחומר פעיל נקי ושווקה כתרופה מסחרית היא ה"אצטיל סליציליק אסיד" או בשמה המסחרי הראשון [[אספירין]].

מרבית ה[[תרכובת אורגנית|תרכובות האורגניות]] המשמשות כתרופות, יוצרו '''באופן סינתטי''' (מלאכותי) במעבדה הכימית. אולם, חלק מהתרופות עשויות להתקבל בתהליכים '''חצי-סינתטיים''' (מלאכותיים למחצה), כלומר ביצוע של עיבוד כימי לחומרי טבע שהתקבלו בתהליכי [[מיצוי]], [[זיקוק]] והפרדה.

 

 

דוגמאות לתרופות המבוססות על [[תרכובת אורגנית|תרכובות אורגניות]]:

===== תרכובות אי-אורגניות =====

[[קובץ:Li-TableImage.svg|200px|ממוזער|תרכובות המבוססות על ליתיום (Li בטבלה המחזורית) משמשות כתרופות חשובות (קבוצת ה'''מלחים האי-אורגנים)''']]

דוגמה לתרופה כזו היא [[ליתיום פחמתי]] (lithium carbonate), המשמשת לטיפול ב[[הפרעה דו-קוטבית]]. תרופה זו עלולה להיות רעילה אם ניטלת במינון עודף וזאת בשל [[חלון תרפויטי]] צר.

 

[[קובץ:Desmopressin.svg|ממוזער|200px|מבנה תלת ממדי של Desmopressin שהוא '''פפטיד''' בעל 9 חומצות אמינו המשמש בטיפול ב[[סוכרת תפלה]]]]

 

דוגמאות לכך כוללות את ההורמון [[אינסולין]] המשמש לטיפול ב[[סוכרת]]. אינסולין ניתן רק בהזרקה כי הוא לא עמיד במעבר במערכת העיכול, ואינן חדירות במעבר טרנדרמלי (דרך העור). מאמצים רבים נעשים בתחום ה[[רוקחות]] למציאת פתרון לנטילה יותר נוחה יותר של אינסולין בהם מחקרים באלקטרופרוזיס ומשאפים נאזליים.

בשנת 2015 יצא תכשיר אינסולין חדש במתן אפי.

דוגמאות כוללות:

# [[אינפליקסימאב]], [[אדאלימומאב]], [[אטאנרצפט]] - אלו הן תרופות ביולוגיות המכוונות כנגד ציטוקינים TNF המשמשות לטיפול בסוגים שונים של [[מחלת חיסון עצמי|מחלות חיסון עצמי]].

# [[אנאקינרה]] המכוונת כנגד אינטרלאוקין 1 (IL-1) ומשמשת בטיפול ב[[דלקת פרקים שגרונית]] וב[[קדחת ים תיכונית משפחתית]].

# [[אפליברספט]] המכוונת נגד חלבון [[VEGF]] – חלבון המהווה "פקטור צמיחה" (vascular endothelial growth factor) ומעודד צמיחה פתולוגית של כלי הדם הלא תקינים במחלות רשתית.

== תרופות באוכלוסיות מיוחדות==

למספר אוכלוסיות ההתאמה של הטיפול התרופתי חייבת להיעשות בהשגחה יתרה של הרופא או הרוקח (לתרופות ללא מרשם):

* '''נשים [[הנקה|מניקות]]''' - תרופות עלולות להיות מופרשות בחלב האם ולהגיע לתינוק שיונק מהאם. לפיכך קיימות תרופות שאפשר להניק איתן וקיימות תרופות שאין להשתמש בהן בהנקה.

* '''טיפול תרופתי במצב של ריבוי תרופות''' - בכל מקרה של נטילת מספר תרופות במקביל עלול להיוצר אינטראקציות על רקע תחרות בפינוי התרופה: אם רמות התרופה בדם עולות יש להפחית את המינון. אם עקב [[אינדוקציה]] של האנזים המפרק את התרופות הרמות של התרופות נמוכות מהמתוכנן, יש להגדיל את המינון.

* '''[[זקנה|קשישים]]''' – אוכלוסיית הקשישים רגישה יותר לתופעות לוואי של תרופות מאחר שהקשישים עוברים שינויים פיזיולוגיים בתהליך הזקנה המתאפיין בירידה בתפקוד הכלייתי והכבדי וכמו כן ירידה בתפקוד מערכות הגוף.

 

==פיתוח וייצור תרופות==

שיווק תכשיר כתרופה מחייב אישור רשויות הבריאות של המדינה (בישראל אגף הרוקחות של [[משרד הבריאות]] ובארצות הברית ה[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]], ה-FDA).

 

בתעשיית התרופות ידועות מולקולות [[כיראליות (כימיה)|כיראליות]] שונות, שרק גרסה אחת שלהן מבצעת את פעולת הריפוי, ואילו הגרסה השנייה אינה מועילה, ולעיתים אפילו מזיקה. כדוגמה ניתן לציין את ה[[תלידומיד]] ש[[אננטיומר]] אחד שלו מקל על בחילות בוקר של נשים בהריון, ואילו לאננטיומר השני יש אפקט [[טרטוגן|טרטוגני]], כלומר פוגע בהתפתחות העובר. תרופה זו שניתנה לנשים בהריון ב[[שנות השישים]] של [[המאה ה-20]] הביאה ללידת תינוקות חסרי גפיים. בארצות-הברית, הטרגדיה נמנעה משום שהתרופה לא אושרה לשימוש. הידע שהצטבר בתחום ה[[סטריאוכימיה]] מאפשר כיום לייצר תרופות בתגובות [[סטריאוסלקטיביות]], כלומר כאלו שנוצר בהן עודף משמעותי של אחד ה[[איזומר|סטריאואיזומרים]].

 

ה-FDA אינו מחויב להחלטות אירופיות, לכן נוטים יצרני התרופות לענות על הקריטריונים הן של הרשויות האירופיות והן של ה-FDA.

 

ייצורן של תרופות נעשה בתעשייה הפרמצבטית, שמבחינתה נחלקות התרופות לשני סוגים:

* '''תרופות אתיות''', שהן תרופות מוגנות פטנט, שרק מי שפיתח אותן רשאי ליצרן. הגנת פטנט על תרופה נמשכת עשרים שנה מיום רישום הפטנט, שבהן מספקת ההגנה למפתח התרופה את היכולת להחזיר לעצמו את ההשקעה בפיתוח התרופה (למעשה, כתריסר שנים חולפות מיום רישום הפטנט ועד תחילת השיווק הסדיר של התרופה, כך שליצרן התרופה נותרות רק כשמונה שנים של בלעדיות).

* '''[[תרופה גנרית|תרופות גנריות]]''', שהן תרופות שהגנת הפטנט עליהן הסתיימה, ולכן כל חברת תרופות רשאית לייצר אותן.

בישראל תעשיית תרופות מפותחת למדי, ומרבית תפוקתה כוללת תרופות גנריות. יצרני התרופות הבולטים בישראל הם:

* [[כצט]]

* [[אוניפארם]]

* [[דקסון]]

* [[פריגו]] ישראל (לשעבר אגיס)

==קישורים חיצוניים==

{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Drugs|שם ויקישיתוף=תרופות|ויקימילון=תרופה}}

* [http://www.drug.co.il/ מאגר תרופות מקצועי של ארגון רוקחות בישראל]

* [http://www.health.gov.il/download/forms/a2909_09586306.pdf תקנות הרוקחים (מכירה של תכשיר בלא מרשם שלא בבית מרקחת או שלא בידי רוקח), התשס"ז–2006], באתר משרד הבריאות