המרכז הרפואי לבריאות הנפש - מזור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טשלםה (שיחה | תרומות)
טשלםה (שיחה | תרומות)
שורה 25:
בית החולים נוסד בשנת [[1954]] כ"כפר עבודה" לחולים כרוניים – מודל שהיה מקובל אז באירופה וארה"ב. הרעיון שעמד מאחורי הקמתו היה לתת מענה לאוכלוסיה גדולה של מטופלים, שרובם הגיעו בגלי העליה, שבתום הגלים החריפים של מחלתם נזקקו למסגרת שתוכל לקלוט אותם ולסייע להם להשיג את מירב השיפור ולמצות יכולתם בתחומי החיים השונים. באותה תקופה לא היו קיימות חלופות בקהילה, והחשיבה היתה להקים כפר כמיניקוסמוס אוטונומי, שישרת את 'התושבים' וגם ייצר מסגרות שונות המאפשרות מגעים טיפוליים מבוקרים.
 
ה"כפר" הוקם במקום [[מחנה המעצר מזרעה]] - במבנים ששימשו מחנה צבאי בריטי על שפת הים מצפון לעכו. הכפר אוכלס בכשלושים נשים, עם מחלת נפש ממושכת, שהועברו מבי"ח עכו הסמוך, התנאים הפיזיים היו ירודים וקשים – ללא חשמל, מים לא נקיים ושירותים מחוץ למבנה. בודדים מהצוות המטפל היו בעלי השכלה וניסיון פסיכיאטרי. הצוות היה ברובו לא מקצועי וללא ניסיון בתחום אך עם חזון, תחושת שליחות, מסירות ורצון לנתינה. הלמידה והתמקצעות היו תוך כדי העבודה כשהמורים הבולטים הם דר' פליגלמן ואחריו דר' זוסמן והאחות הראשית אנאליז. מלכתחילה הושם דגש רב על תעסוקה והתפתחו במקום: מתפרה, אריגה, גן ירק, שפניה, חנות למכירת עבודות היד. המטופלות גם היו שותפות לעבודות אחזקת המקום כניקיון ובישול. הגישה היתה תמיד שיקומית  ופורצת דרך בתחום.
 
ב-31 באוקטובר 1957 נחנכו מבנים חדשים בבית החולים, שהוסיפו עוד 132 מיטות על ה-200 שכבר היו במקום. עם התרחבות המקום נוספו אליו גם גברים{{הערה|{{הארץ1||מיבנים חדשים לבי"ח לחולי-רוח|1957/11/01|00700}}}}.
 
עם השנים הפך המקום לבי"ח מודרני המטפל במגוון מחלות נפשיות ובמצבים פעילים וממושכים. התפתחו מחלקות סגורות פתוחות ושיקומיות, והתפתח המערך של מרפאות לבריאות הנפש בגליל המערבי.  צוות המטפלים עבר תהליך מואץ של התמקצעות בכל הענפים ומיישם גישות טיפול מתקדמות. מזה שנים מהווה ביה"ח שדה קליני להכשרת סטודנטים מהאקדמיה בכל המקצועות, ומשקיע במחקר.
 
==קישורים חיצוניים==