מועצה אזורית עמק המעיינות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 114:
==== עשור ראשון ====
כבר במהלך מלחמת העצמאות הוקמו בבקעה שני קיבוצים חדשים - רשפים ושלוחות. עם סיום מלחמת העצמאות נותר העמק ללא תושביו הערבים, והאדמות והכפרים שננטשו איפשרו השלמת רצף של חלקות חקלאיות, עיבוד חלקות גדולות ואף הקמת ישובים חדשים.{{ש}}
החל בשנת 1949 החל איכלוס מחדש של העיר בית שאן שעמדה נטושה במשך כשנה, ותושביה החדשים של העיר, ברובם עולים חדשים, מצאו עבודה כעובדים עונתיים בישובי הבקעה. תושבי עמק בית שאן ראו בחשש התפתחות של ישוביישוב עירוני, בהיותו "נטע זר" במערך השיתופי של העמק, והתערבו בפועל בניהול בית שאן תוך מטרה להפכה לישוב "[[קואופרטיב|קואופרטיבי]]". משמעות הדבר בפועל הייתה מניעת פתיחה של עסקים פרטיים ונסיונות לאגד את אנשי בית שאן בקואופרטיבים. חלק מתושבי בית שאן טענו, בדיעבד, כי התערבות זו עיכבה את התפתחות העיר.{{הערה|http://www.betshean-museum.co.il/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%94%D7%95%D7%95%D7%AA}}{{ש}}
גל ההתיישבות שאפיין את מדינת ישראל בשנותיה הראשונות לא פסח על בקעת בית שאן ובמהלך שנים אלה הוקמו בה חמישה ישובים: ירדנה, נווה אור, רוויה, רחוב ושדי תרומות. בנוסף, עובה קיבוץ עין הנצי"ב. הישובים החדשים שהוקמו, רובם בצורת [[מושב]]ים, אוכלסו על ידי עולים חדשים מ[[יהדות כורדיסטאן|כורדיסטאן]], [[יהדות בבל|עיראק]] ו[[יהדות מרוקו|מרוקו]]. גם בישובים החדשים, עיקר התעסוקה היה בחקלאות.