הבדלים בין גרסאות בדף "בית הקברות היהודי בפראג-ז'יז'קוב"

מ
סקריפט החלפות (מגפ)
מ (סקריפט החלפות (מגפ))
 
==היסטוריה==
הטריגר להקמת בית קברות יהודי חדש בפאתי פראג בשנת [[1680]] היה מגיפהמגפה שפרצה בעיר וחוללה שמות בגטו היהודי שלה. במשך חודשי המגפה נטמנו בבית הקברות החדש כ-3,000 יהודים מהאזור היהודי בפראג. חללים רבים נקברו במקום במהלך המגפה הגדולה בשנים [[1713]]–[[1714]], בתקופת המלחמה בשנים [[1742]]–[[1743]] ובתקופת [[גירוש פראג]] בשנים [[1747]]–[[1750]].
 
ב-[[1877]] אסר צו של הקיסר [[יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|יוזף השני]] "קבורה בבתי קברות ישנים במרכז העיר מטעמי היגיינה", ובית הקברות ב[[ז'יז'קוב]] היה לבית הקברות המרכזי של [[יהדות פראג|יהודי פראג]]. בית הקברות הורחב פעמיים, ב-[[1787]] וב-[[1855]] והיה לבית הקברות היהודי הגדול ביותר, כפליים מגודלו של [[בית הקברות היהודי העתיק בפראג]]. עיריית ז'יז'קוב אסרה את הקבורה במקום בשנת [[1884]], ועד סוף יוני [[1890]], אז פסקה הקבורה במקום בפועל, נקברו בבית הקברות כ-37,800 איש.
 
ב-[[1960]], הרסו הרשויות המקומיות חלק גדול מחומת בית הקברות, המצבות כוסו באדמה, ושלושה רבעים משטח בית הקברות הפכו לגן ציבורי, גני מאהלר. רק החלק העתיק ביותר של בית הקברות ובו חלקות הקבורה היוקרתיות של שועי העיר ורבניה השתמר. ב-[[1962]] שהה בישראל רבה הראשי של בוהמיה, ברוך פרקש, ולדבריו נעשו העבודות במקום בתיאום מלא עם הקהילה היהודית, שביקשה לשמור את מצבות האישים הידועים במקום, שלחלקם נבנו מצבות חדשות{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|קול העם|KHM||הרב הראשי של צ'כוסלובקיה מזים העלילה על חילול קברות יהודיים|1962/04/27|00628}}; {{הצופה||רבה של בוהמיה מכחיש ידיעה על חילול בית קברות|1962/04/30|00203}}}}.
 
בשנים [[1985]] עד [[1992]] נהרס עוד חלק מבית הקברות לצורך בנייתו השנויה במחלוקת אדריכלית של [[מגדל הטלוויזיה ז'יז'קוב]].