הבדלים בין גרסאות בדף "הקטגוריות"

נוספו 72 בתים ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
 
== ביקורת ==
ההיסטוריונים של הלוגיקה ויליאם ומרת'ה קנל טוענים שהכלילה בקטגוריה אחת של עצמים ראשוניים ושניוניים, כלומר של פרטיםעצמים פרטיים ושל סוגים של עצם, גורמת לטשטוש לא רק ביניהם, אלא גם בין טענות פרטיות וכלליות (לדוגמה בין '[[בוקפאלוס|בוקפלוס]] הוא סוס' ו'סוס הוא חיה'),. הם אומרים שהכלילה הזאת והיאהיא סוג של ירושה משיטת החלוקה וההגדרה ה[[פלאטוניזם|אפלטונית]], שגם כןהיא לא מבדילה בין שני סוגי המהויות. הם טועניםסבורים שלעמימות הזאת הייתה השפעה שלילית על התפתחות הפילוסופיה והלוגיקה במאות הבאות.
 
בעיה נוספת לדעתם היא הרדוקציה של כל הפסוקים הבסיסיים למבנה נושא-נשוא, כשההבדל בפונקציה שלהם הוא רק בזהות הנשוא. במקרים מסוימים המודל הזה הוא פשטני ומגביל יתר על המידה.{{הערה|{{צ-ספר|שם=The Development of Logic|מו"ל=אוניברסיטת אוקספורד|שנת הוצאה=1962}}}}
 
הפילוסוף [[ברטראנד ראסל|ברטנרד ראסל]] ביקר את הרעיון שקיומו של מקרה נובע מקיומו של העצם שהוא מצוי בו. לטענתו קיומו של 'אדום' לדוגמה נובע מקיום כל העצמים האדומים, אבל אם עצם אדום אחד יחדל להתקיים לא תהיה לכך השפעה על המקרה 'אדום'. ובכיוון ההפוך קיום העצם נובע מקיום סך מקריו. אם לעצם אין אף איכות, כלומר לא ניתן לדעת או לאמר עליו דבר, אז מבחינתנו הוא למעשה שום-דבר. כך גם הדברהמצב אם אין לו מקום, זמן, מצב או פעילות, ולוּ פסיבית. ראסל חושב שהטעות של אריסטו נובעת מהסתמכות יתר על הקונוונציות של השפה הטבעית{{הערה|{{צ-ספר|שם=A History of Western Philosophy|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=1945}}}}.
 
==ראו גם==
1,494

עריכות