ועד ארבע ארצות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1מיסים |
דיוק (לפי הממוצע) |
||
שורה 1:
[[קובץ:Council4lands.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שני צידיו של דף מ'''ספר הפרוטוקולים''' של ועד ארבע ארצות, שהיה בבעלותו של [[שמעון דובנוב]]]]
[[קובץ:Council of the Four Lands meeting.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפגש רבני ועד ארבע ארצות; מיצג ב[[בית התפוצות]] בתל אביב]]
'''ועד ארבע ארצות''' הוא שמו של גוף מנהלתי אשר שימש במשך כ-
==הרכב הארצות והנציגים==
הוועד הורכב מנציגי הקהילות היהודיות של ה"ארצות" אשר הרכיבו את פולין של אותה התקופה. הארצות הכלולות בוועד השתנו עם שינויי הגבולות והשטחים שעליהם שלטה פולין. עם הארצות בתקופות השונות נמנו:
* [[פולין גדול]], שבירתה העיר [[פוזנן]]
* [[פולין קטן]], שמרכזה הערים [[קרקוב]] ו[[לובלין]]
שורה 13:
חלוקה זו של פולין ל"ארצות" התבססה על החלוקה המקומית לצורכי מס, והיא מבוססת על הארצות ההיסטוריות שהרכיבו את הממלכה. כל אחת מהארצות חולקה לגלילות לצורך המיסוי.
בתחילת קיומו היה שמו של הוועד משתנה בהתאם למספר הארצות אשר היו חברות בו וכך השתנה שמו תדיר מ"ארבע ארצות" ל"חמש ארצות" ואף ל"שלוש ארצות". רק לאחר פרישתה של ליטא מהוועד בשנת [[1632]] הוחלט על קביעת השם "ועד ארבע ארצות" ללא קשר למספר הארצות החברות בו בפועל.
ועד ארבע ארצות הורכב משבעה דיינים אשר העומד בראשם היה תמיד נציג קהילת לובלין. שאר החברים בוועד היו נציגים של הערים [[פוזנה]], [[קרקוב]] ו[[לבוב]]. מתעודות היסטוריות הנושאות את חתימת הוועד ניתן ללמוד כי בתקופות מסוימות הורחב הוועד לכדי נציגות של כלל הקהילות החשובות בממלכה, אז היה מספר הנציגים בו קרוב לשלושים.
שורה 22:
קודם להקמת הוועד נתכנסו אסיפות של ראשי הקהילות היהודיות בממלכה על מנת לדון בעניינים פוליטיים בעיקרם הנוגעים לכלל הקהילה היהודית. התכנסות זו הייתה נערכת באופן מסורתי ב[[לובלין]] בעת קיום השוק המסורתי בעיר.
שלטונות פולין חפצו בהקמתו של ארגון יהודי רשמי, וזאת על מנת להקל את מלאכת גביית המיסים בקרב הקהילות. בפולין של אותה התקופה דרשו השלטונות "[[מס גולגולת]]" מכל אדם, הקמת גוף פנימי לגביית המיסים מהיהודים נועדה להקל על האיסוף ולשמש כעין מתווך מונע חיכוכים מיותרים בין השלטונות לבין אוכלוסייה היהודית.
בין הסיבות העיקריות להסכמת היהודים להקמת הוועד ולשיתוף הפעולה של הקהילות השונות איתו:
שורה 33:
==פירוק הוועד על ידי השלטון==
במהלך [[המאה ה-18]] הלכה והצטמצמה פעילות הוועד. ככל שנחלש השלטון המרכזי בפולין, היה הוועד צריך להגדיל את התשלומים שניתנו לשליטים המקומיים (בנוסף למיסים שהועברו לשלטון המרכזי) ולשם כך היה צריך לגבות יותר מיסים שרק חלקם הועברו לשלטון המרכזי.
המצב הפוליטי הלא יציב גרם לכך שוועד הקהילות לא הצליח להגן על הקהילות הבודדות, ואלו נאלצו לעיתים לעשות מגביות נוספות על מנת לממן את הגנת הקהילה.
שורה 42:
==לקריאה נוספת==
* [[ישראל היילפרין]], '''פנקס ועד ארבע ארצות''': לקוטי תקנות, כתבים ורשומות, (מבוא: [[שמואל אטינגר]], מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת: [[ישראל ברטל]]), ירושלים : הוצאת [[מוסד ביאליק]], תש"ן-1990.
*[[קונטרס הסמ"ע]], שחיבר רבי [[יהושע פלק כץ|יהושע פלק כ"ץ]], ובו מנה דינים והלכות, וכן תקנות והנהגות שקיבל הוועד בענייני [[ריבית]] ועניינים נוספים. הוצאת ורשה תר"א.
==קישורים חיצוניים==
| |||