האימפריה הפרנקית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה, הסרת קישורים עודפים
מ הוספת קישור למערב אירופה
שורה 28:
בנו של כילדריך, [[כלוביס הראשון|כלוביס]], פתח במערכה שנועדה לאחד את הממלכות הפרנקיות השונות בגאליה [[חבל הריין|ובחבל הריין]]. מערכה זו כללה ניצחון על [[סיאגריוס]] בשנת [[486]], וכן ניצחון על הממלכה [[ויזיגותים|הוויזיגותית]] של [[טולוז]] ב-[[507]], שהוביל להרחבת הטריטוריה הפרנקית דרומה עד להרי [[הפירנאים]].
 
המרתו של כלוביס [[קתוליות|לנצרות קתולית]] ב-[[496]] עזרה לבסס את מעמדו בעיני [[אפיפיור|האפיפיור]] ובעיני שליטים נוצרים אחרים. לאחר כלוביס התנצרו שאר הפרנקים, ומכיוון שהם יכלו להתפלל יחד עם שכניהם הם מצאו הכרה מצד האוכלוסייה הגאלו-רומית בקלות יותר מאשר [[ויזיגותים|הוויזיגותים]], [[ונדלים|הונדלים]] או [[בורגונדים|הבורגונדים]], שהאמינו ב[[נצרות אריאנית]]. כך [[המרובינגים]] בנו את מה שתהיה הממלכה התורשתית המוצלחת והיציבה ביותר במערבב[[מערב אירופה]].
 
המנהיגים המרובינגים דבקו במנהג הגרמאני של חלוקת אדמותיהם בין בניהם, והחלוקה התכופה הזו גרמה פעמים רבות למלחמות ומקרי רצח בין היורשים השונים. אף על פי שכלוביס סילק את הוויזיגותים מגאליה, לאחר מותו ב-[[511]] ארבעת בניו חילקו את הממלכה שלו ביניהם. אולם אפילו כאשר מלכו מספר מלכים מרובינגים באותה העת הממלכה עדיין נחשבה כממלכה אחת.