ציונות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Usharf (שיחה | תרומות)
←‏תנועות וזרמים במאה ה-20: התייחסות לתנועות הציוניות בצפון אפריקה
Usharf (שיחה | תרומות)
שורה 79:
ב-[[29 בנובמבר]] [[1947]] קיבל ארגון [[האומות המאוחדות]] את '''[[תוכנית החלוקה]]''' שהביאה לסיומו של [[המנדט הבריטי]] וסללה את הדרך להכרזת העצמאות של מדינת ישראל במאי [[1948]].
 
לאחר הקמת '''[[מדינת ישראל]]''' החלה עלייה המונית בעיקר מארצות מזרח-אירופה, מאסיה ומצפון אפריקה. בין מניעיה ציונות הנובעת מהזדהות עם הפרוייקט הציוני<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bac.org.il/society/article/mizrachi-zionism|הכותב=אריאל הורוביץ|כותרת=הניסיון לתייג את יהודי ארצות האסלאם בנפרד מההיסטוריה הציונית הכללית איננו נכון|אתר=בית אבי חי|תאריך=28.4. באפריל 2016}}</ref> אבל גם מימוש החזון העתיק של שיבה לציון, מצוקת יהודי מזרח-אירופה לאחר השואה ותחת השלטון הקומוניסטי וגל פרעות ביהודים במדינות ערב כתגובה על הקמת מדינת ישראל.
 
במניעי הציונות היו שלובים בד בבד רדיפות אנטישמיות ולחצים כלכליים לצד אידאות של גאולה, חילוניות ודתיות שהביאו את הציבור הציוני להצטרף לתנועה הלאומית היהודית תוך שאיפה ל[[שיבת ציון]], לארץ האבות [[קיבוץ גלויות|ולקיבוץ גלויות]]. שילוב של נסיבות בינלאומיות כהתפרקות האימפריות ב[[מלחמת העולם הראשונה]] והקמת [[מדינת לאום|מדינות לאום]] לצד ה[[דה-קולוניזציה של אפריקה|דה-קולוניזציה]] ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], הם שאיפשרו את תרגום הרעיון הציוני להקמת מדינה יהודית מודרנית בארץ ישראל.