עריץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ הוספת קישור לקפיטליזם |
||
שורה 13:
* '''אידאולוגיה מול השליט כמגן''' – זהו ערך מרכזי בשני סוגי המשטר: בדיקטטורה טיעון זה מובא כאחד מתוך מכלול צידוקים לקיום האידאולוגיה, בעוד שבשלטון עריצות אלמנט ההגנה הוא הצידוק המרכזי ביותר.
דוגמה: האידאולוגיה הנאצית מוגשמת כדי להחזיר את הכבוד והטוהר לעם הגרמני, והיא תביא למצב של אוטופיה והתעלות הגזע הארי. [[הגזע הארי]] צריך להשמיד את היהודים מתוך השקפה של תורת הגזע- הם גזע נחות באופן "מדעי", אין להם זכות קיום מתוך תורה שלמה שדוגלת בסולם גזעים וכו', בנוסף לכל אלה [[המפלגה הנאצית]] הציגה את עצמה כמי שתגן על העם מפני השתלטות של היהודים על העולם. גם בקומוניזם ישנה אמונה משיחית שהיא דרך החיים היחידה שתביא שוויון ו[[צדק חברתי]], וישנה הדגשה שקיימת בתורה זו מחשבה על עשיית צדק ואוטופיה לאנושות שנעה כחלק ממהלך היסטורי שאי אפשר לשנות אותו, ויחד עם כל אלה, היא גם תגן מפני
:בעריצות לעומת זאת, ההגנה היא הצידוק המרכזי ולעיתים קרובות גם היחיד לקיום המשטר שפועל מתוך "מצב חירום" ולא מהגשמת חזון משותף למשל: החונטה הצבאית במדינות דרום אמריקה הצדיקו את עלייתם בכך שהם הכוח היחידי שיכול להגן על היבשת מפני התפשטות הקומוניזם ([[תאוריית הדומינו]]), בעקבות זה שמנגנון האכיפה של המדינה לא חזק מספיק וישנה חובה לתפוס את השלטון, כי אין למנהיג דמוקרטי יכולת לעצור את הקמוניזים בדרכם לשלוט. גם בסוריה ועיראק תפסו השליטים את השלטון מתוך חובה להגן מפני השתלטות המערב, ישראל והאסלאם הקיצוני על המזרח התיכון, וגרסו כי ללא שליטה שלהם המדינה לא תוכל לעצור את הכוחות האלה. בעריצות יש גם מאפיין של צידוק מעמד אריסטוקרטי שמצדיק את היותו שולט: העם נבער, ולא בנוי לדמוקרטיה מתוך גזרת גורל וגם לא יכול להחליט על עתידו ולכן יש להנהיגו באופן נוקשה כדי לשמור עליו ולהובילו, בעוד שבמשטר טוטאליטרי המנהיג נבחר מתוך כך ש"העם מקבל על עצמו" את המנהיג, שבוחר בדיקטטור שישלוט מתוך ידיעה שהוא זה שיביא להגשמת האידאולוגיה ויזכה את העם בגאולה ואושר.
| |||