המרכז הרפואי לבריאות הנפש - מזור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
טשלםה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 30:
בית החולים נוסד בשנת [[1954]] כ"כפר עבודה" לחולים כרוניים – מודל שהיה מקובל אז באירופה וארצות הברית. הרעיון שעמד מאחורי הקמתו היה לתת מענה לאוכלוסייה גדולה של מטופלים, שרובם הגיעו בגלי העלייה, שבתום הגלים החריפים של מחלתם נזקקו למסגרת שתוכל לקלוט אותם ולסייע להם להשיג את מירב השיפור ולמצות יכולתם בתחומי החיים השונים. באותה תקופה לא היו קיימות חלופות בקהילה, והחשיבה הייתה להקים כפר כמיני-קוסמוס אוטונומי, שישרת את "התושבים" וגם ייצר מסגרות שונות המאפשרות מגעים טיפוליים מבוקרים.
 
ה"כפר" הוקם במקום [[מחנה המעצר מזרעה]] - במבנים ששימשו מחנה צבאי בריטי על שפת הים מצפון לעכו. הכפר אוכלס בכשלושים נשים, עם מחלת נפש ממושכת, שהועברו מבי"ח עכו הסמוך, התנאים הפיזיים היו ירודים וקשים – ללא חשמל, מים לא נקיים ושירותים מחוץ למבנה. בודדים מהצוות המטפל היו בעלי השכלה וניסיון פסיכיאטרי. הצוות היה ברובו לא מקצועי וללא ניסיון בתחום אך עם חזון, תחושת שליחות, מסירות ורצון לנתינה. הלמידה והתמקצעות היו תוך כדי העבודה כשהמורים הבולטים הם דר' פליגלמן ואחריו דר' זוסמן והאחות הראשית אנאליז. מלכתחילה הושם דגש רב על תעסוקה והתפתחו במקום: מתפרה, אריגה, גן ירק, שפניה, חנות למכירת עבודות היד. המטופלות גם היו שותפות לעבודות אחזקת המקום כניקיון ובישול. גישת הצוות הייתה שיקומית.
 
ב-31 באוקטובר 1957 נחנכו מבנים חדשים בבית החולים, שהוסיפו עוד 132 מיטות על ה-200 שכבר היו במקום. עם התרחבות המקום נוספו אליו גם גברים{{הערה|{{הארץ1||מיבנים חדשים לבי"ח לחולי-רוח|1957/11/01|00700}}}}.