קולקס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
BotanistISR (שיחה | תרומות) עדכון הסבר השם |
BotanistISR (שיחה | תרומות) עדכונים |
||
שורה 11:
}}
'''קולקס''' ([[שם מדעי]]: ''Colocasia'') הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] צמחים ב[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[לופיים|לופיים.]] המינים גדלים בר במרכז ובמזרח אסיה הטרופית ומתאפיינים בעלים גדולים ובפקעות שורש. מינים אחדים משמשים כצמחי מאכל חשובים ביותר הקרויים
שם הסוג ה[[עברית|עברי]] - קולקס, הוא השם העברי העתיק של הגידול התרבותי, והוא כנראה צורה עברית של השם הייווני ששימש באזורנו בתקופת המשנה (התקופה הרומית המאוחרת). גם השם המדעי הנוכחי הוא תעתיק של שם יווני עתיק זה (κολοκασία). ב[[ארץ ישראל]] גודל בעבר בתרבות [[מין (טקסונומיה)|מין]] אחד מסוג זה כצמח מאכל - '''קולקס הקדמונים''' (''Colocasia esculenta'').
שורה 23:
==קולקס הקדמונים==
המין '''קולקס הקדמונים''' (''Colocasia esculenta''<ref>
במגדירי הצמחים, שבהם חודשו שמות עבריים בגישת שיקוף השמות הבינארים המדעיים, הוסף לשם זה 'תואר מין'. ההיקרות הראשונה של התואר '''הקדמונים''' (תרגום נאה מלטינית של '''antiquorum'''), היא כנראה: "צמחי התרבות של ישראל" (זהרי ופאהן, 1957). בפרסומים נוספים בעברית הוצגו למין גם השמות: קולקס תרבותי, ק' נאכל. למרות עדכונו של השם המדעי (''C.'' ''esculenta'') לצמח הקרוי בעברית '''קולקס''', ראוי לא לשנות את תואר המין העברי - ''''הקדמונים',''' שכבר התקבע בספרות.</ref>
הפקעת מכילה עמילן קל עיכול, והיא ראויה לאכילה רק לאחר בישול או אפיה. תהליך החימום הממושך מבטל את רעילות גבישי חומעת הסידן (calcium oxalate) המצויים בתאי הפקעות והעלים. תנאי הגידול המיטביים הם חצי צל או צל מלא והשקיה מרובה. הצמחים רגישים לקרה, ליובש ולמליחות.
בארץ ישראל, גודל המין כצמח מאכל כבר בתקופה הרומית, והוא נזכר במשנה (מעשרות ה, ח - '''קרקס'''), בתוספתא ובתלמוד הירושלמי ('''קלקס''', '''קולקס''', '''קולקוסיא'''). ב[[ימי הביניים]] היה גידול מקובל מאוד בארצות האיסלם,<ref>תפוח האדמה (שמוצאו מהרי האנדים בדרום אמריקה) הובא לאירופה במהלך המאה ה-16, ורק במאה ה-18 התפשט גידולו ליתר ארצות העולם הישן. עד אז היה הקולקס (טארו) גידול השורש העמילני היחיד כמעט בארצות המזרח התיכון. </ref> ומאז ועד ראשית המאה ה-20 הוא גודל לאכילה באופן מקומי ונדיר גם במקומות חמים ועתירי מים בארץ ישראל,<ref>[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=8374279&nTocEntryID=8561367 קולקס הקדמונים],
== קולקס בפסיפס ==
עלי הקולקס הם כנראה המקור לעלי ענק המצויים בפסיפסים מ[[התקופה הביזנטית]], שבהם הם מוצגים כמצע צמחי (כדוגמת עלה בננה) להגשת מזון לאכילה. כמעט תמיד מתואר העלה הגדול כשעל פניו פירות קיץ שונים. כך בפסיפס מ[[אנטיוכיה]] שבסוריה, מכנסיית השליחים במידבא בירדן, ובישראל: בפסיפס שבשרידי המנזר העתיק בגן הלאומי כורסי ליד הכנרת, ובקפלת קבורה נוצרית
'''בפסיפס מבית שאן''' מוצג בחור המסמל את חודש יולי (נרשם ביוונית בפסיפס), ובידו עלה
שני האתרים (בית-שאן וכורסי) מתאימים גם מבחינת תנאי בית הגידול - ריבוי מים, ומיקום [[קובץ:Colocasia_antiquorumת_Kursi_mosaic.jpg|ממוזער|עלה קולקס הקדמונים ועליו מוגשות תאנים למאכל, פסיפס כנסיית כורסי, מוטיבים מהסטרה הצפונית]]
==קישורים חיצוניים ==
{{מידע טקסונומי}}
{{ויקישיתוף בשורה|שם=}}
|