בראשית רבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 10:
==== הפתיחתאות ====
המדרש נוהג לפתוח את הפרשיות במבנה הנקרא פתיחתא- מבנה סגור מבחינה ספרותית העומד בפני עצמו. בפתיחתא הקלאסית מקשרים בין פסוק רחוק לפסוק אותו מפרשים בפרשיה. הפסוק הרחוק לרוב ילקח מ[[ספר תהילים]] או משאר ספרות הכתובים, ורק במקרים בודדים ניתן למצוא פתיחתאות המתחילות בפסוק מהתורה אשר לא שייך לפרשייה אותה המדרש מפרש{{הערה|ח. מאק '''מדרש ואגדה''', האוניברסיטה המשודרת, עמוד 66.|שם=}}. את הקישור עצמו מבצע הדרשן באמצעות היקישים, משחקים מילוליים ו[[משל]]ים תוך חיזוק דבריו מפסוקים מהתנך. הפתיחתא לפעמים מתחילה במונחים ישירים כמו: " ר' פתח.... פתח ואמר"
בבראשית רבה הפתיחתא עצמה לוקחת חלק קטן מהדרשה,וברוב הפעמים היא תהיה אנונימיות. אי לכך לרוב הפתיחתא תתחיל ישר מהשוואת הפסוקים{{הערה|שם=רייזל 109|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 109, תשע"א.}}{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 78.|שם=צונץ 78}}. לדעת רוב החוקרים בדרך כלל אין מקור הפתיחתאות בבית המדרש או בית הכנסת אלה הם מומצאות על ידי הכותב{{הערה|שם=רייזל 109}}, אך ישנה הסכמה כי חלק מהן כן היו דרשות אותנטיות של החכמים הנזכרים, אשר נאמרו בשלל נסיבות{{הערה||שם=מאק 2}}. לעומתם החוקר י. היינמן טוען כי הפתיחתאות כל הפתיחתאות נוצרו משיח בין הדרשן לקהילה, וכהוכחה לכך הוא מציג את הפיתולים אשר מאולץ הדרשן לעשות כדי לחבר בין הפסוקים אשר אינם קשורים בעליל. לטענתו לו היו הפתיחתאות מומצאות, לא היה בוחר הדרשן בפסוקים אשר קשרם כה חלש.
| |||