עירוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לקומדין
יואב6654 (שיחה | תרומות)
בערך היה עירבוב בין המושג עירוי שהוא פעולה של החדרת נוזלים לגוף לבין וונפלון שהוא חלק מהסט המשמש לעירוי. הפרדתי את וונפלון לערך נפרד כפי שקיים בויקיפדיה האנגלית. בנוסף תיקנתי עוד אי- דיוקים רפואיים/עובדתייים
שורה 2:
'''עירוי''' (אינפוזיה) הוא תכשיר המוכנס בווריד פריפרי בידיים או ברגליים, לעיתים אף בצוואר או בווריד מרכזי, ומשמש על מנת להכניס דרך ה[[וריד|וורידים]] נוזלים לתוך [[מחזור הדם]]: בדרך כלל [[תרופה|תרופות]] או [[מים פיזיולוגיים]].
 
בהחדרת עירוי משתמשים בשיטת "ווריד פתוח" שנוצר באמצעות החדרת [[קטטר לעירוי]] לווריד.
העירוי מורכב משני חלקים: חיצוני ופנימי. החלק הפנימי הוא [[מחט]] שנמצאת בתוך צינור עשוי מ[[פוליאתילן]] שהוא חומר [[אינרטי]]. לאחר הכנסת העירוי מוצאת המחט ובתוך הווריד נשאר צינור הפוליאתילן בלבד. החלק השני, החיצוני, מורכב משתי חתיכות פלסטיק בצורת [[פרפר]] שמוצמדות לגוף באמצעות [[איספלנית]], כדי למנוע מהצינור לצאת מהווריד, יש להשתמש ב[[חוסם ורידי]] (שרוך [[גומי]] הנקשר סנטימטרים ספורים מעל מיקום העירוי), בשלב זה מתבקש מקבל העירוי לסגור ולשחרר את אצבעות היד (לעשות אגרוף), על מנת שהוורידים יתמלאו בדם והכנסת העירוי תהיה קלה יותר. לאחר הכנסת העירוי יוסר החוסם הוורידי ויעשה קיבוע על ידי הפלסטר שעליו יירשם תאריך ביצוע העירוי.
 
==מידע שימושי==
 
* בתוך השקיתשקית עםחומר הנוזל (התרופה) שמחובר לעירויהעירוי נוצר [[ריק]]. לכן אם הנוזל בתוך הסט נגמר והעירוי אינו סגור אין שום אפשרות ש[[אוויר]] ייכנס לתוך כלי הדם.
* בהתאם לעיקרון פעולת [[סיפון (צינור)|סיפון]], על השקית עם הנוזל (התרופה) תמיד להיות גבוהה יותר ממקום העירוי עצמו, אחרתעל מנת למנוע הדםכניסת ייכנסדם לתוך הסט במקום שהנוזל שבשקית ייכנס לתוך הווריד.
* מיד לאחר הוצאת העירויהקטטר (על ידי האחות)מהווריד, מומלץ ללחוץ על מקום העירוי מספר דקות ללא קיפול היד.
* כאשר מקבל העירוי צריך ללכת למקום אחר ישנן שתי אפשריות: ללכת עם עמוד הגלגלים הנייד שעליו תלויה השקית או לבקש מהאחות לסגור את הסט באופן זמני.
* מיד לאחר הוצאת העירוי (על ידי האחות) מומלץ ללחוץ על מקום העירוי מספר דקות ללא קיפול היד.
 
'''סוגים שונים של עירויים'''
 
*[[תמיסת מלח]] - תמיסה עם מליחות ברמה סטנדרטית של 0.9% - משמשת כעירוי הנוזלים הסטנדרטי בארץ. במקרים שבהם יש צורך בניקוז מים מהתאים בגוף מוחדרת תמיסה עם ריכוז מליחות יותר גבוה ובמקרים שבהם יש צורך למלא את התאים במים מוחדרת תמיסה עם ריכוז נמוך על מנת לאפשר [[אוסמוזה]] מהתאים ושמירה על ה[[אלקטרוליט|מאזן האלקטורליטי]] בגוף.
* עירוי של דם מלא - כמעט ולא משמש כיום ניתן רק במצבי חירום, או כאשר יש צורך לתת מנת דם ואין מספיק מנות זמינות. מורכב מתאי דם אדומים ופלזמה, נשמר בקירור.
* כדוריות דם אדומות דחוסות - אריתרוציטים בלבד. ניתן במספר מקרים: בזמן דימום פעיל, כאשר ישנה פציעה עם דימום משמעותי, באנמיה סימפטומטית (כאשר ה[[המוגלובין]] מתחת ל-8.5), לפני ניתוח וידוע על המוגלובין 10 ומטה, בחולה אנמי המקבל [[כימותרפיה]]. מנה זאת יש לשמור בקירור עד כחודש. מחייב בדיקת [[סוג דם]] לפני מתן העירוי. בזמן חירום ניתן סוג דם O.
* מנת לוחיות דם בלבד - ניתנת במספר מקרים: כאשר יש דימום פעיל ונמצא שבדם רמת הטסיות פחות מ-75,000, חולה המקבל כימותרפיה ויש לו פחות מ-20,000 טסיות ועוד מספר מקרים. לא מומלץ לתת מנה זו ב- ITP, מומלץ לתת אימונוגלובינים (נוגדנים כנגד הנוגדנים של הטסיות) ורק אחר כך לתת מנת טסיות על מנת להשלים את החסר עד שהגוף יחזור למסלולו. מנה זו נשמרת כשבוע בטמפרטורת החדר ובטלטול ניתן לתת אותה לא לפי סוג דם וגם ממספר תורמים יחד.
* עירוי של נוזל הדם בלבד (פלזמה) - ניתן כאשר יש צורך דחוף להפוך את פעולת ה[[קומדין]] (תרופה המעכבת את מערכת הקרישה האקסטרינזית), בקואגולופתיה כגון: DIC, או בדימום מסיבי. מנת הפלזמה נשמרת קפואהבמצב מוצק של אבקה ולפני החדרתה למטופל מעורבבת עם נוזל על מנת להחזיר ומופשרתאותה רקלמצבה לפניהנוזלי השימושהמקורי. ניתנת לפי סוג דם בלבד.
* קריופרסיפיטאט - ניתן במצב של חוסר פקטורים שונים ובעיקר פיברינוגן, נשמר בהקפאה ומופשר לפני השימוש.
*[[תמיסת הרטמן]] - תמיסה של מים ומסיסים שונים (מלחים וכו') - שימשה בעבר כעירוי הנוזלים בארץ.