יעקב מלכין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לקומוניזם
שורה 35:
בניגוד להוגים [[אתאיסט]]ים כדוגמת [[ריצ'רד דוקינס]], [[כריסטופר היטצ'נס]], ו[[סם האריס]], שראו באתאיזם ”אי אמונה“, מלכין הקדיש את כתביו לאמונות ההומניסטיות הרווחות בציבור הלא דתי במערב באופן כללי, ובעם היהודי בכלל זה. מלכין טען כי אין בעולם ”אנשים לא מאמינים“, אלא בני אדם המביעים באורחות חייהם ומעשיהם מגוון אמונות. אלו כוללות אמונות דתיות, המתאפיינות במחויבות לציית למנהיגי הדת המדברים לכאורה בשם האלוהים, ואמונות לא-דתיות, הכוללות אמונה באדם כריבון לחייו וכמעצב את כללי התנהגותו, כיחיד וכחברה, מתוך שאיפה להגשים את מטרת החיים האנושיים - האושר.
 
בספריו "במה מאמינים יהודים חילוניים?“, “היהדות החילונית - אמונה, ערכים ורוחניות“ ו“האמונה האתאיסטית של יהודים חילוניים“ הביע מלכין את השקפתו על האמונה ההומניסטית באדם כריבון לחייו, ממנה נובעות הן התודעה הלאומית והן האמונה בזכויות כל אדם וכל עם. מלכין סבר כי אמונה זו נוגדת את ה"דתות אלוהיות", המחייבות את המאמינים בשמירת כל צווי מנהיגיהן, כולל אלה המנוגדים לעיקרי ההומניזם והצדק האוניברסלי. האמונה ההומניסטית גם נוגדת ”דתות חילוניות אידאולוגיות“ כקומוניזםכ[[קומוניזם]] ונאציזם אשר גם המאמינים בהן מחויבים לציית לכל הצווים, המצוות וההוראות של מנהיגיהם בשם המטרה המקדשת את האמצעים, גם כשאלה גורמים לשואה או ל[[גולאג]].
 
האמונות ההומניסטיות הלא דתיות באדם כריבון כוללות [[אגנוסטי]]ם כ[[סוקרטס]], [[דאיזם|דאיסט]]ים כ[[אפיקורוס]], [[פנתאיזם|פנתאיסט]]ים כ[[שפינוזה]] ו[[איינשטיין]], ו[[אתאיסט]]ים כ[[ג'ון סטיוארט מיל]] ו[[ברטראנד ראסל]] המשוחררים ממחויבות לדת אלוהית או אידאולוגית. אמונות אלו גם שונות מה[[רלטיביזם]] הפוסט מודרני בהיותן מחויבות למצוות האתיקה ההומניסטית וכללי הצדק האוניברסליים כפי שנוסחו על ידי [[קונפוציוס]] ו[[הלל הזקן]]: לא יעשה אדם לזולתו את מה שהוא שונא שיעשו לו. מכללי צדק אלו נובעים ערכי המוסר של שויון, חירות, וזכויות אדם לכל אדם ולכל עם.