מאו דזה-דונג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לפוליטביורו
מ הוספת קישור לבורגנות
שורה 30:
מאו נמלט מ[[טרור לבן|הטרור הלבן]] של צ'יאנג קאי־שק באביב שנת [[1927]], אחרי [[התקוממות קציר הסתיו]] הכושלת, וכונן את בסיסו ב[[צ'ינקאנשאן]], בגבול שבין מחוזות הונאן, [[ג'יאנגשי]] ו[[גואנגדונג]]. באותה תקופה גם התגרש מאשתו הראשונה, שהוצאה מאוחר יותר להורג על ידי הקואומינטנג, ונישא ל[[חה דזה-ג'ן|חה דזה־ג'ן]]. מאו כונן במקום רפובליקה ברוח סובייטית והקים את "[[הצבא האדום הסיני]]", שמצא את עיקר מגויסיו מבין האיכרים, ואף פעל בשיתוף פעולה עמם, כאשר חיילי הצבא נוהגים משמעת ואדיבות ואף מסייעים לעיתים לאיכרים בעבודות השדה—ניגוד מובהק להתנהגותם של חיילי צבאות בדרך כלל. מאו כונן באזורים אלו חלוקה מחדש של האדמות, ובראש ובראשונה חילק את אדמות בעלי־האחוזות וחלק מאדמות האיכרים האמידים.
 
בתקופה זו פיתח מאו גם את תפיסתו הפוליטית. הוא דחה את רעיון הליבה של ה[[מרקסיזם]] בדבר מלחמת מעמדות בין הפרולטריון לבורגנותל[[בורגנות]] במדינה מתועשת, בין השאר משום שאף אחד משלושת האלמנטים הללו לא נמצא במצב ההתפתחות המתאים בסין. הוא דחה את תאוריית ההתפתחות ההיסטורית של ה[[מטריאליזם דיאלקטי|מטריאליזם הדיאלקטי]] של מרקס, וטען כי יש צורך בעריכת התאמות ל[[לניניזם]] לפי המצב השורר במקום.
 
עבור סין, טען מאו, המהפכה הנכונה צריכה להתבסס על האיכרים והאיכרות — שהם הרוב המכריע של האוכלוסייה. מנקודת מבט [[מרקסיזם|מרקסיסטית]] הייתה התאוריה של מאו בבחינת כפירה בעיקר, כיוון שבהיעדר בורגנות ופרולטריון אין מלחמת מעמדות המאפשרת מהפכה סוציאליסטית, ולכן לא תיתכן בסין מהפכה סוציאליסטית אמיתית בשלב ההתפתחות הנוכחי שלה.