הפלה מלאכותית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קישורים חיצוניים: אחידות, replaced: ״ ← " (2) |
|||
שורה 88:
===ישראל===
ב[[ישראל]], עד שנת 1977 חלה [[פקודת החוק הפלילי]] מ-1936, שקבעה
:"175. כל אדם המתכון להביא אשה לידי הפלה, בין שיש ולד בבטנה ובין שאין ולד בבטנה, והוא משקה אותה בנגוד לחוק׳ או גורם לה שתשתה, רעל או כל דבר מסוכן אחר, או המשתמש בכח מאיזה מין שהוא, או המשתמש בכל אמצעי אחר, יאשם בפשע ויהיה צפוי לארבע עשרה שנות מאסר."
:"176. כל אשה המתכונת להביא את עצמה לידי הפלה, בין שיש ולד בבטנה ובין שאין ולד בבטנה, והיא שותה בנגוד לחק כל רעל או כל דבר מסוכן אחר, או משתמשת בכח מאיזה מין שהוא, או משתמשת בכל אמצעי אחר, או המרשה שישקוה דבר כזה או שישתמשו כלפיה באמצעי כזה, תאשם בפשע ותהיה צפויה לשבע שנות מאסר."
סעיף 177 גם קבע כ"עוון" אספקת ציוד לשם ביצוע הפלה. המילים "בניגוד לחוק" פורשו כקובעים שהפלה שנעשתה בתום לב, בבית חולים, לשם שמירת בריאותה הגופנית או הנפשית של האשה, איננו נחשב לעבירה. בנוסף, הוראת [[היועץ המשפטי לממשלה]] היתה שלא להעמיד לדין רופאים שבצעו הפלות, אלא אם פעלו ברשלנות{{הערה|{{מעריב||מחקר על צמצום הילודה בת"א-יפו|1961/03/24|01303}}}}.
כיום חוקיות הפלות נידונה בסעיפים 312–321 ל[[חוק העונשין]], תשל"ז-1977, ובתקנות העונשין (הפסקת היריון), תשל"ח–1978.{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/073_022.htm תקנות העונשין (הפסקת היריון), תשל"ח–1978], באתר "נבו"}}
החוק במדינת ישראל קובע כי נדרשת הסכמתה של האישה לביצוע הפסקת היריון, וזאת לאחר שהוסברו לה הסיכונים הכרוכים בביצוע פעולה זו (למעט מקרים חריגים שבהם אין לאישה יכולת שיפוט מספקת לבצע הסכמה שכזו, כגון במקרה של אישה הלוקה בשכלה, ואז ניתנת ההסכמה על ידי [[אפוטרופוס]]ה של האישה). למרות כל האמור לעיל, החוק מתיר לרופא להפסיק את הריונה של אישה, גם ללא קבלת הסכמה, אם פעולה זו נדרשת באופן דחוף ומיידי כדי להציל את חייה.
| |||