מראית עין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:ביצה: סוגיות תלמודיות באמצעות HotCat |
אלעד אליעזר (שיחה | תרומות) |
||
שורה 6:
דין מראית העין מופיע ב[[תלמוד]], ומקורו במשמעות הפסוק: "והייתם נקיים מהשם ומישראל"{{הערה|[[S:במדבר לב כב|במדבר לב, כב]]}} ובפסוקים נוספים. דין זה משפיע על תחומים שונים בהלכה, כגון: עשיית איסור באמצעות [[גוי]]; שימוש בכספים ציבוריים; בדיני [[עבודה זרה]], [[נישואין]], [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]], [[מאכלים אסורים]], [[מצוות התלויות בארץ]] ועוד.
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], [[מסכת כריתות]] (כא, ב), שם נאסרה שתיית דם דגים (שאינה אסורה כשלעצמה, משום שבהלכה [[דגים]] אינם בגדר [[בשר (מזון)|בשר]]) משום מראית עין, אך הותרה אם יש בדם קשקשים, המלמדים שמקורו בדג.
[[רש"י]] נותן שני מניעים לאיסור על אדם לשתות דם דגים:
|