מראית עין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
דין מראית העין מופיע ב[[תלמוד]], ומקורו במשמעות הפסוק: "והייתם נקיים מהשם ומישראל"{{הערה|[[S:במדבר לב כב|במדבר לב, כב]]}} ובפסוקים נוספים. דין זה משפיע על תחומים שונים בהלכה, כגון: עשיית איסור באמצעות [[גוי]]; שימוש בכספים ציבוריים; בדיני [[עבודה זרה]], [[נישואין]], [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]], [[מאכלים אסורים]], [[מצוות התלויות בארץ]] ועוד.
 
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], [[מסכת כריתות]] (כא, ב), שם נאסרה שתיית דם דגים (שאינה אסורה כשלעצמה, משום שבהלכה [[דגים]] אינם בגדר [[בשר (מזון)|בשר]]) משום מראית עין, אך הותרה אם יש בדם קשקשים, המלמדים שמקורו בדג. ברוחבדומה דומהלכך פסק [[הרמ"א]], שבעת בישול [[בשר בקר]] ב[[חלב שקדים]], "יש להניח אצל החלב שקדים, משום מראית העין"{{הערה|1=יורה דעה, פ"ז, ג}}. הרמ"א פוסק כך על איסור [[מדאורייתא]] של [[בשר בחלב]], אך מקל כאשר מדובר באיסור [[מדרבנן]], של בישול [[בשר עוף]] בחלב.
 
[[רש"י]] נותן שני מניעים לאיסור על אדם לשתות דם דגים: