קבר רחל – הבדלי גרסאות

עדויות מ[[המאה ה-18]] ומ[[המאה ה-19|ה-19]] מספרות על היהודים הרבים הפוקדים את קבר רחל ועל המיסים וההיטלים השונים ששילמו לשלטונות המוסלמיים ולתושבי האזור תמורת הזכות לבקר באתר{{הערה|שם= שרגאי|1=נדב שרגאי, [http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=717&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=24710 קבר רחל - מקום קדוש יהודי ולא מסגד], באתר [[המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה]]}}. בתקופה זו החלו ה[[בדואים]] בני שבט ה[[תעמרה]] לקבור את מתיהם סמוך לקבר מתוך אמונה כי הימצאות הנפטר סמוך לקבר של אישיות מקודשת תביא לו ברכה רבה בעולם הבא. רבי [[דוד דבית הלל]], שביקר במקום ב-[[1824]], כתב כי באזור הקבר עצמו קיים בית קברות אך "אין איש דר שם". לעומת זאת, "בהר מנגד יש כפר שתושביו ערבים והם רעים מאוד. זר שבא לבקר בקבר רחל נשדד בידיהם"{{הערה|יערי, עמ' 509}}. על הסכנה המצויה בדרך בין ירושלים ל[[חברון]] העיד גם ד"ר אליעזר הלוי, מזכירו של [[משה מונטיפיורי]]. הלוי, שביקר במקום בשליש הראשון של המאה ה-19, תיאר את מבנה הקבר כ"בנין מרובע ועליו גג עגול מהודר. הקבר אשר בתוכו מסוייד סיד לבן, ועליו רבבות אלפי שמות אורחים כתובים בכתב עברי"{{הערה|שרגאי, עמ' 35}}.