אספנות ספרים – הבדלי גרסאות

הוסרו 632 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אספני ספרים ממקדים בדרך כלל את אוסף הספרים שלהם לפי תחומי עניין (תקופות, [[סוגה|ז'אנרים]], [[סופר]]ים, ישנם אספנים הנוהגים לאסוף [[מהדורה|מהדורות]] ראשונות בלבד וכדומה).
 
'''==ספרים עתיקים'''==
 
על פי [[חוק העתיקות]] "[[עתיקה]]" היא כל יצירה אנושית שנוצרה לפני שנת 1700. משכך, ולפי לשון החוק, ספר משנת 1701 לא יוגדר כעתיקה (ולכן לא יהיה חייב ברישום ודיווח לרשות העתיקות) ולעומתו ספר משנת 1699 הוא עתיקה.
מחירם של ספרים עתיקים יכול לנוע מעשרות ומאות דולרים לספרים בלתי ידועים ועד מיליוני דולרים לפריטים מבוקשים. מחירם של אינקונבולה מתחל, על פי רוב, במאות דולרים לעמוד בודד ועד אלפי דולר לעמוד בעל תוכן או איור חשובים או מבוקשים.
 
'''==היקפו של אוסף פרטי'''==
 
אוספים פרטיים יכולים להשתנות בהיקפם המספרי והאיכותי באופן משמעותי.
בין אספני הספרים המפורסמים בישראל ניתן למנות את [[דוד בן-גוריון]], [[חיים נחמן ביאליק]], [[יצחק בן-צבי]], [[רחבעם זאבי]] (גנדי), [[יגאל אלון]], [[משה שרת]], הרב [[עובדיה יוסף]] ועוד.
 
'''==היחס שבין אוספים פרטיים ולאומיים'''==
 
אוספים פרטיים מייצגים את טעמו האישי של האספן ובדרך כלל לא נשארים בידי משפחת האספן ליותר מדור או שניים. משכך פעמים רבות אספני ספרים מורישים את אוספיהם, בחייהם או לאחר מותם, למוסדות או ספריות ומהווים שם את הבסיס לאוסף המחקרי.
 
כך נהג לדוגמה [[ערן לאור]] כאשר תרם, עוד בחייו, את אוסף הספרים והמפות שלו ל[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]] ואוספו מהווה את הבסיס לאוסף המפות של הספרייה הלאומית וקרוי על שמו<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.nli.org.il/sites/nli/hebrew/collections/israel-collection/pages/maps.aspx|הכותב=|כותרת=אוסף המפות ע"ש ערן לאור|אתר=|תאריך=}}</ref>. בקרב אנשי מחקר נשמעת ביקורת על אוסף המפות של הספרייה הלאומית בישראל שמכיל כאלפיים מפות בלבד (כולל מפות מודרניות) ונחשב קטן בקנה מידה עולמי הכוללים עשרות ומאות אלפי מפות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://en.wikipedia.org/wiki/Map_collection|הכותב=|כותרת=הערך איסוף מפות בויקיפדיה האנגלית|אתר=|תאריך=}}</ref> ואפילו ביחס לתחום מפות ארץ ישראל גם ביחס לאוספים פרטיים שמגיעים לאלפי מפות.
 
בשנים האחרונות החלה קריאה ויוזמה ל"פתיחתם" של אוספים פרטיים לעיון הציבור הרחב. לאור התפתחות אפשרויות הדיגיטציה השונות נשמעת קריאה לאספנים פרטיים לפרסם, או לאפשר פרסום, של תכנים מאוספיהם הפרטיים ברשת האינטרנט.