התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים – הבדלי גרסאות

| '''[[פארה|פַּארַא]]''' || '''para''', {{ש}}תעתיק טורקי: '''פָּרָה''' || '''پاره''' || . || '''پاره''', היגוי פרסי: בין פּוֹרֶה ל־פָּארֶה || במובן המילולי: חלק, חתיכה, נתח; שמו של [[מטבע]] [[כסף (יסוד)|כסף]] שהיה [[הילך חוקי]] באימפריה העות'מאנית; ערכו ירד במשך הזמן כחלק 1/30 מגרוש ולבסוף ל-1/40. בטורקית כיום משמעותה: כסף או רווח.{{ש}} במקורות העבריים נקרא המטבע: '''פרה''' או פאר"ה, וברבים '''פרו"ת''',{{הערה|אגרת ר' אברהם ישמעאל חי סנגויניטי מעכו לאביו במודינא, בתוך: אברהם יערי (עורך), '''אגרות ארץ ישראל''', עמ' 256; אגרת ר' יוסף סופר מצפת, עמ' 298.}} '''מיידיש''' (על שם מטבע עות'מאני אחר בשם זה), או '''מאידי''' ; בערבית '''קטעה מצריה'''; ובעברית: '''חתיכה'''{{הערה|ראו למשל: אגרת ר' אברהם ישמעאל חי סנגויניטי מעכו לאביו במודינא, בתוך: אברהם יערי (עורך), '''אגרות ארץ ישראל''', הוצאת מסדה, עמ' 255.}}

|-

|-

| '''פלקה''', '''פאלקאה''' || '''falaka''' || '''فلاقه''' או '''فلقه'''|| '''فلقة''' || ייתכן שהמקור המילולי ביוונית עתיקה: '''φάλανξ''', '''φαλαγγ''', גזע, בול עץ, אלה || צורת הכאה על עקבי כפות הרגליים, כ[[ענישה גופנית|ענישה]] או [[עינויים|עינוי]], שהייתה מקובלת בצבא ובמשטרה של האימפריה העות'מאנית; במקורות העבריים, ובהקשר הארצישראלי, לקו בה חיילים וקצינים יהודים בצבא העות'מאני, ואזרחים חשודים בעת חקירתם, כמו [[שרה אהרנסון]] לפני מותה, לאחר שנתפסה מחתרת [[ניל"י]]{{הערה|ראו למשל: דוד תדהר, '''בשירות המולדת [1912–1960]''', עמ' 22. {{ש}}[[יעקב יערי-פולסקין]], '''מרגלים או גבורי המולדת?''', תל אביב: הוצאת שומרון, תר"ץ-1930, עמ' 151.}}