מצוות יישוב ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יש לקצץ עוד
ניקוי nowiki
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=יהדות|נושא2=ישראל}}
[[קובץ:Gabbel1.jpg|ממוזער|240x240 פיקסלים|מצווה לבנות בתים בארץ ישראל]]
{{סוגיה
ב[[הלכה|הלכה היהודית]] ישנה מצווה לבנות '''בית ב[[ארץ ישראל (יהדות)|ארץ ישראל]]''' ולגור בה. הבונה בית ועדיין לא גר בו שנה שלמה, מקבל על פי התורה פטור משירות בצבא שנה שלמה.
| מקרא = {{תנ"ך|במדבר|לג|נג|קצר=כן}}
| משנה = {{משנה|כתובות|יג|יא|ללא=שם}}
| תלמוד בבלי = {{בבלי|כתובות|קי|ב|ללא=שם}} והלאה
| תלמוד ירושלמי =
| משנה תורה לרמב"ם = הלכות מלכים ומלחמות, {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה|פרק ה', הלכות ט'-י"ב}}
| שולחן ערוך = {{שולחן ערוך|אבן העזר|עה|ללא=שם}}
| ספרי מניין המצוות = [[מניין המצוות על פי הרמב"ן|השגות הרמב"ן, מצווה ד']]
| ספרות הלכתית נוספת =
}}
ב[[יהדות]], '''מצוות יישוב ארץ ישראל''' היא [[מצווה]] ליישב את [[ארץ ישראל]]. ישנה מחלוקת [[ראשונים]] האם מדובר באחת מ[[תרי"ג מצוות]]; אולם מכל מקום ישיבת ארץ ישראל היא יסוד חשוב ביהדות, ו[[חז"ל]] שקלו אותה כנגד כל המצוות שבתורה{{הערה|"מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה" ([[תוספתא]], עבודה זרה, ה', ב') "וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות" - ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות ([[ספרי]], וכן [[ילקוט שמעוני]] דברים י"ב, רמז תתפה)}}.
 
== המקור בתורה ובהלכה ==
== במקרא ==
בתורה נאמר: {{ציטוטון|וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ}}{{הערה|[[במדבר]] לג, נג}}, ועל סמך פסוק זה כתב ה[[רמב"ן]]:
נאמר בתורה (דברים פרק כ, ה): {{ציטוטון| וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ}}. התורה פוטרת את החייל משירות צבאי אם בנה בית ועדיין לא זכה לגור בו.
{{ציטוט|מרכאות=כן|נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם יצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, וזהו שנאמר: והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ, אשר נשבעתי לאבותיכם|מקור=רמב"ן השמטות לספר המצוות מצווה ד}}
 
הרמב"ן בהגדרה זו מגדיר את המצווה כמצווה כללית שמוטלת על כל [[עם ישראל]]. ואילו ה[[רמב"ם]] לעומתו מגדיר את המצווה כמצווה פרטית שמוטלת על כל אדם מישראל:
בירושלמי (סוטה ח,ד) אמרו: {{ציטוטון|יכול הבונה בית בחוצה לארץ יהא חוזר (מעורכי המלחמה), ת"ל "ולא חנכו" את שמצווה לחנכו (משום ישוב ארץ ישראל – פני משה), יצא זה שאינו מצוה לחנכו}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לעולם ידור אדם ב[[ארץ ישראל]], אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל. שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד [[עבודה זרה]].|מקור=[[משנה תורה]], ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם, פרק ה, הלכה יב}}
 
==הגדרת המצווה וחלוקתה==
ונפסק להלכה ברמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק ז, הלכה ה והלכה יד}} אחד הבונה בית לישיבתו, ואחד הבונה בית הבקר, בית העצים, בית האוצרות, הואיל וראוי לדירה, ואחד הבונה, ואחד הלוקח, ואחד שניתן לו במתנה או היורש הרי זה חוזר, אבל הבונה בית התבן ובית שער אכסדרה ומרפסת, או בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות, או הגוזל בית הרי זה אינו חוזר. וכל הבונה בית או נוטע כרם בחוצה לארץ, אינו חוזר עליהן.
נחלקו הדעות האם מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה מיוחדת מהתורה הנוהגת בכל זמן, או שמא ישנן רק מצוות פרטיות רבות הקשורות בישיבה בארץ. המחלוקת לגבי מצות יישוב הארץ, בין דאורייתא ובין דרבנן, מתחילה בגמרא וממשיכה אצל הראשונים. מחלוקת נוספת היא השאלה האם ישנו הבדל בין אדם יחיד לבין קִבוץ אנשים ("חומה") שרוצים לעלות לארץ ישראל.
== טעם המצווה ==
בספר עלי תמר{{הערה|ירושלמי שביעית דף רמ"א}} מסביר: אין לאדם זכות לחזור מעורכי המלחמה משום שנמצא ברשותו רכוש שעדיין לא חנכו, כגון מי שרכש לו כלי כסף וזהב חדשים ועדיין לא חנכם, מפני שזהו עניין פרטי הנוגע רק לו לעצמו ומדוע יקנה לו פעולה זו זכויות מיוחדות. אולם מי שבונה בית בא"י אין זו רק פעולה פרטית הנוגעת רק לו אלא עושה בזה שירות לאומה כולה שהרי זה נחשב ככיבוש ארץ ישראל.
 
הגמרא במסכת כתובות דנה במצווה לדור בארץ ישראל יישוב הארץ ומביאה דעה שאסור לעלות אליה מ[[יהדות בבל|בבל]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|קי|ב}} והלאה}}. ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]] נחלקו בשאלה אם מצוות יישוב הארץ היא אחת מרמ"ח מצוות עשה. לדעת הרמב"ן היא מצווה מן התורה, הנלמדת מתוך הפסוק "והורשתם את הארץ וישבתם בה"{{הערה|במדבר לג, נג}}, והוא משיג על הרמב"ם שלא כלל אותה ב[[ספר המצוות לרמב"ם|ספר המצוות]].
לכן חוזר עליה מעורכי המלחמה כי אמרו במדרש{{הערה|בראשית רבה פרשה ס"ד}} "כל מי שמתחיל במצוה ואינו גומרה ובא אחר וגומרה היא נקראת על שמו של השני", וא"כ אם לא מחנכו ואחר מחנכו הרי תקרא מצווה ישוב א"י על שמו ועגמת נפש הוא זה. וכ"ז הוא בא"י משא"כ בחו"ל שאין מצווה לחנכו מפני שאין בו מצות ישוב א"י.
== סעודת חנוכת הבית ==
{{ערך מורחב|חנוכת הבית}}
בשו"ת באר שבע{{הערה|סימן ע, והובא במ"א תקסח ס"ק ה}} נפסק: שסעודת חנוכת הבית בארץ ישראל היא מצווה, כשם שעושים שמחה ומשתה ויום טוב לגומרה של תורה ולגמרה של כל מצווה. כך גם מצווה לעשות סעודה על המצווה לבנות בית בארץ ישראל ולגור בו.
 
ובמחלוקת האם מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה הנוהגת היום, או שמא אינה, חולקים רבים מן ה[[ראשונים]]. ישנם מן הראשונים שהתייחסו לנושא זה וסבורים כי מצוות יישוב הארץ ליחיד נוהגת גם לאחר החורבן למרות שעם ישראל בגלות{{הערה|1=[[ריה"ל]], [[רמב"ן]], ה[[רמב"ם]] - משנה תורה, הלכות מלכים פרק ה', [[הרב"ס]] -ר' ברוך ב"ר שמואל הספרדי, [[רשב"א]] לדעתו זו מצווה מועטת, [[רבי יעקב סקילי]] -תורת המנחה, דרוש סט, [[הר"ן]] -"אבל כל שלא נתן לה גט כיון דמיחייב לה בשאר כסות ועונה לא כל הימנו לעקור לאו זה בידיים משום ישובו של ארץ ישראל" (שו"ת הר"ן סימן לח)}}, ויש הסבורים שאין מצוות יישוב הארץ בזמן הגלות{{הערה|1=בעל המגילת אסתר, [[תוספות]] על מסכת כתובות דף קי עמוד ב ד"ה והוא אומר לעלות, ה[[מהר"ם מינץ]], האבני נזר, ה[[שלמה בן שמעון דוראן|רשב"ש]]}}. יש מהראשונים שיש ספק או מחלוקת מהי שיטתם{{הערה|1=כדוגמת [[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]] וה[[ריטב"א]]}}.
בספר השורשים לומד [[רד"ק]] (ערך חנך) שזה גם הפירוש בתורה "ולא חנכו". וכך כתב: "התחלת האכילה בבית חדש יקרא חנוך כמו שיקרא התחלת הלמוד בנער. ומנהג הוא שעושין סעודה ושמחה באכילה הראשונה שיאכלו בבית חדש ולפיכך אמר ולא חנכו ילך וישוב לביתו".
===מדוע הרמב"ם לא מנה את המצווה===
כאמור, הרמב"ן השיג על הרמב"ם שלא כלל את המצווה במניין רמ"ח מצוות עשה. לדעת בעל [[מגילת אסתר (ספר)|מגילת אסתר]] הטעם שהרמב"ם לא מנה את המצווה הוא משום שאינה נוהגת בזמן הגלות. על הסברו של בעל מגילת אסתר הקשו קושיות רבות. ביניהן הקושיה שגם מצוות שאינן נוהגות בזמן הגלות (כגון [[הפרשת תרומות ומעשרות]]) דרכו של הרמב"ם למנות{{הערה|[[שו"ת]] [[אבני נזר]], חלק יורה דעה, סימן תנד.}}. לדעת בעל [[אבני נזר]] הטעם שהרמב"ם לא מנה מצווה זו הוא משום שהיא נכללת במצוות "החרם תחרימם"{{הערה|{{תנך|דברים|כ|יז}}.}}, והרמב"ם לשיטתו שאין דרכו למנות מצווה שכלולה במצווה אחרת{{הערה|כמו שמנה רק את מצוות עשיית [[המשכן]] ולא מנה את עשיית [[הארון]] ו[[הכפורת]] כמצוות בפני עצמן.}}.
 
==עידוד הישיבה בארץ==
== המצווה בקנין דירה ==
;מחלוקת בין בני זוג
מצוות [[מצוות יישוב ארץ ישראל|ישוב ארץ ישראל]], כוללת גם כל ישיבה, אמנם היא מתקיימת בעיקר בישיבה בקנין ובעלות, משום ד"ישיבה" משמע "תושב - ישיבה בממשלה ובעלות", ההפך מגרות תחת שלטון זרים. כמו שאחז"ל עה"פ (בראשית כג,ד): "גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם", אם תרצו הריני גר, ואם לאו אהיה תושב ואטלנה מן הדין שאמר לי הקדוש ברוך הוא (בראשית יב,ז) לזרעך אתן את הארץ הזאת. (מובא ברש"י). לכן הקונה בית בארץ ישראל – מקיים בעצם הקנין מצות "ישיבת" ארץ ישראל{{הערה|שו"ת ישועות מלכו (יורה דעה סימן סו). וראה ר' צדוק הכהן מלובלין (דברי סופרים אות יד)}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין, הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין אחד האנשים ואחד הנשים|מקור=[[משנה]] [[מסכת כתובות]] פרק יג משנה יא}}
על פי פרשנותה המקובלת של משנה זו, אם איש ואישה אינם מצליחים להגיע להסכמה האם לגור בארץ ישראל או מחוצה לה, האיש רשאי לגרש את אשתו ללא [[כתובה]] אם היא מסרבת לדור עמו בארץ, והיא רשאית לדרוש ממנו [[גט]] וכתובה אם הוא מסרב לדור עימה בארץ.
משנה זו נפסקה ל[[הלכה]] על ידי כמעט כל הפוסקים.{{הערה|1=[[הרמב"ם]] הלכות אישות יג, הלכות יט-כ., [[הרי"ף]] [[מסכת כתובות]] דף קי עמוד ב. [[הרא"ש]] שם פרק יג סימן יח. [[הסמ"ג]] לאוין פא. [[פסקי הרי"ד]], [[ריטב"א]], [[ר"ן]] ו[[נימוקי יוסף]] מסכת כתובות שם. ועוד רבים משום שמצות ישיבת ארץ ישראל היא מצווה לדורות. וכן באחרונים פסקו ה[[שו"ע]] בחלק אבן העזר סימן עה הלכות ג'-ד' ו[[פתחי תשובה]] שם בסעיף קטן ו.
}}
 
;קניית בית מגוי בשבת
בשו"ת המרחשת (ח"א סי' כב אות ז) כתב: מצות ישוב ארץ ישראל נוהגת בנשים כבאנשים, אבל מצווה זו אינה מתקיימת בישיבה לבדה, כי אם גם כן בקנין קרקע בארץ ישראל. וכדמפורש בקרא "וירשתם אותה וישבתם בה" שצריך ירושה וישיבה (הקנין – הוא הירושה, והדירה – היא הישיבה) ובחדא מינייהו אין המצוה מתקיימת.
על פי ה[[הלכה]] אין [[אמירה לגוי|לומר לגוי]] לעשות מלאכה האסורה על יהודי בשבת. אולם לצורך קניית בית מגוי בארץ ישראל התירו חכמים לומר לגוי לכתוב ולחתום חוזה לקניית הבית בשבת מידי גוי{{הערה|1="שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת...משום ישוב א"י לא גזור רבנן". בבלי, גיטין, דף ח, ב'. }}.
== בנה בית וחנכו ==
בתורה נאמר פטור מהצבא לבונה בית ולא חנכו כדי שיזכה לקיים את המצווה לחנוך את הבית. חז"ל למדו מהפסוקים, שכמו שנתנה התורה לנושא אשה פטור שנה שלמה, מללכת לצבא ולכל דבר המלך, כגון לספק מים ומזון ליוצאי הצבא כדי שיהיה נקי לביתו. כנאמר (דברים כד, ה): "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח". כך גם בונה בית וחנכו נקי לביתו במשך שנה שלמה{{הערה|משנה סוטה ח משנה ד}}.
 
;איסור גידול בהמה דקה בארץ ישראל
כך נפסק ברמב"ם (מלכים ז,י): "ואלו שאין יוצאין לעורכי המלחמה כל עיקר, ואין מטריחין אותם לשום דבר בעולם, הבונה בית וחנכו, והנושא ארוסתו או שייבם, ומי שחלל כרמו, אין יוצאין עד תום שנה, שנאמר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח, מפי הקבלה למדו שיהיה נקי שנה בין לבית שקנה, בין לאשה שנשא, בין לכרם שהתחיל לאכול פריו".
על פי ה[[משנה]]{{הערה|1=מסכת בבא קמא ז' ז', ובגמרא שם: "אין מגדלין בהמה דקה בא"י, אבל מגדלין בחורשין שבארץ ישראל, ...תניא אידך: אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבספר עכו"}}. אסור לגדל בהמה דקה ([[צאן]]) בארץ ישראל, אלא אם מגדלה ביערות או במדברות. המפרשים נתנו טעמים שונים הקשורים למצוות יישוב ארץ ישראל. [[רש"י]] סבר שהטעם לכך הוא מפני שבהמות דקות מכלות את השדות והעצים{{הערה|1=רש"י בבא קמא דף עט/ב}}, והרמב"ם סבר שטעם לכך הוא מפני שבהמות דקות אוכלות את הזרעים{{הערה|1=פירוש המשניות, בבא קמא}}, ובכך מכלות את הצומח.
 
;במקום פיקוח נפש
אמנם הרמב"ם מסייג את הדברים: "במה דברים אמורים שמחזירין אנשים אלו מעורכי המלחמה במלחמת הרשות, אבל במלחמת מצווה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה".
בכמה פסוקים עם ישראל מצווה ל[[כיבוש|כבוש]] ולהלחם כדי לכבוש את ארץ ישראל. מכך שב[[מלחמה]] יש הרוגים ובכיבוש הארץ מסכנים את חיי הלוחמים למדו שמעלת מצוות ירושת ארץ ישראל עדיפה על שמירת חיי האדם וכך לדבריהם מצוות יישוב ארץ ישראל היא אף כאשר יש בדבר סכנת נפשות.
 
==איסור יציאה מארץ ישראל==
על פי זה פסק בשו"ת דבר אליהו (א,לז): שאם לא עשה סעודת חנוכת הבית מיד בהיכנסו לדירה, יכול לעשות כל השנה הראשונה.
{{ערך מורחב|יציאה מארץ ישראל (הלכה)}}
ה[[רמב"ם]] מציין שאסור לצאת מארץ, למעט לצרכים מסוימים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה, או לישא אישה, או להציל מיד הגויים, ויחזור לארץ. וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ - אסור, אלא אם כן חזק שם הרעב, עד שנעשה שווה דינר חיטין בשני דינרין|מקור=משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים, פרק ה, הלכה ט}}
 
==גבולות הארץ למצווה זו==
=== הצבא בימינו ===
גבולות [[ארץ ישראל]] הם הקובעים את השטח בו מתקיימת מצוות יישוב הארץ. עם זאת גבולות הארץ לעניין מצווה זו נתונים במחלוקת בין הפוסקים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.yeshiva.org.il/midrash/4021|כותרת=ג - מצוות ישוב הארץ חלק ג' {{!}} אתר ישיבה|אתר=www.yeshiva.org.il|תאריך_וידוא=2016-03-04}}}}
הרב [[שלמה גורן]]{{הערה| שו"ת משיב מלחמה חלק ב עמ' תמ"ט תנא-תנח}} סובר שמלחמה בימינו נחשבת במלחמת מצווה ולכן גם הפטורים חייבים להתגייס, אך הוא טוען שאימונים אינם נחשבים למלחמת מצווה מאחר שאין מדובר על הגנה ישירה וכן הוא אינו חל על כל הכוחות וניתן להדחות לתאריך אחר לאחר תום שנת הנישואין.
 
== אהבת הארץ ==
לעומתו טוענים אחרים שגם אימון או ביטחון שוטף יש לראות כחלק ממלחמת המצווה, מאחר שלא ניתן להלחם במלחמת מצווה ללא הכנה והכשרה מתאימה, ישנן יחידות קרביות בהם ההכשרה לוקחת תקופה ארוכה מאד ונדרש לקיים אימונים בתדירות גבוהה על מנת לשמר כשירות מצבעית{{הערה|נטיעות הארץ עמ' 298}}.
במצוות ישיבת ארץ ישראל אין מספיק מעשים בלבד (לכבוש ולשבת), אלא חלק עיקרי וחשוב של  המצוה היא בלב - [[אהבת ארץ ישראל]]. לעלות ולרשת את הארץ מתוך אהבה ומסירות נפש. כמו שכתב ר' י[[ירוחם ליבוביץ|רוחם ממיר]]<ref>דעת תורה - ד (במדבר) קכד </ref> :
=== טעם הפטור ===
לשם מה נתנה התורה פטור שנה שלימה לאדם שבנה בית וחנכו?
 
<sub>'''<big>"החומד הארץ אין פחד נגד עיניו כי מסוד הארץ הוא מסירת נפש ממש גם ליהרג עליה. יהושע וכלב לא פחדו כלל, כלום לא עמד לפניהם, האמינו וגם בטחו כי ארץ חמדה היא, חמדו את הארץ ואיך יפחדו".</big>'''</sub>
בספר שדה אברהם לר' אברהם יצחק הכהן קוק מרחובות מבאר: מטרת השנה כדי שיהנה ממה שחננו ה' ויודה לו. עליו לעמוד ולהתבונן בטובה שהעניק לו הקב"ה, ולהסיק ממנה את האהבה שאוהב אותו בורא עולם ולהודות על כך.
 
== מעלת המצווה ==
כדעת [[יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]] בספר הכוזרי (ג' - י"א) שיש מצווה מן התורה לשִֹים לב לכל המתנות הרבות שהקב"ה נותן לנו ולחוש את השמחה המתווספת לנו על ידם, כמו שכתוב "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך" (דברים כ"ו – י"א). מוסיף הכוזרי, שחוסר קיום מצווה זו הוא סיבת הגלות וכל התוכחה רח"ל, כמו שנאמר (דברים כ"ח - מ"ו) "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב".
כותב המשך חכמה: {{ציטוטון|להראות גודל המצווה של ישוב הארץ הזאת ומעלתה היא אך למותר, כי מי הוא האיש הישראלי אשר יסתפק בזה וכו', וכל פרטי התורה מתאימים עם הבטחת הארץ וישובה וכו'.  ופרקים שלמים בתוספתא ובספרי דבי רב ובתלמודים, שמפליגים בשבח הארץ, עד כי המלקט מהם מאמרים במעלות הארץ וישובה הוא בעיני כמלקט אגלי טל מני ים! כלליות תורתנו והמסורה היא מקושרה במעלות הארץ}}.<ref>[https://drive.google.com/open?id=1_yuyIHnDtBCGxiggNamL19X-dB0FFQkB אוצרות ארץ חמדה], צוריאל משה. עמ' 7.</ref>
 
כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה{{הערה|גמרא כתובות קי, ב}}.
== ברכת שהחיינו ==
בני זוג שקנו בית, אם הם שותפים בו, שניהם צריכים לברך '[[הטוב והמיטיב|הטוב והמטיב]]'. ואם הבית שייך לאחד מהם ורשום על שמו, רק הוא יברך עליו, אבל הואיל ויהנו ממנו יחד, יברך 'הטוב והמטיב'. יחיד שקנה לעצמו בית, יברך '[[ברכת שהחיינו|שהחיינו']]. אבל שוכר בית או מי שקיבל רשות לגור בבית מספר שנים, כיוון שהבית אינו שלו, אינו מברך עליו{{הערה|שו"ע רכג, ג; באו"ה 'בנה'; חת"ס או"ח נג}}.
 
לעולם ידור אדם בא"י אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים.
יש מקהילות הספרדים שאין מברכים על בית חדש, כמו שכתב (הבן איש חי שנה ראשונה פרשת ראה): ונהגו שילבוש בעל הבית בגד חדש בתוך אותה סעודה ויברך עליו שהחיינו ויכוין על הבית". אם לא היה לו דבר לברך עליו שהחיינו, יכווין בברכת הטוב והמטיב שבברכת המזון להודות על הבית החדש.
 
כל הקבור בא"י כאילו קבור תחת המזבח.
יש אומרים שהמנהג הספרדי שלא לברך היה מחוץ לארץ ישראל שאין מצווה לבנות בתים, אבל בארץ ישראל, שבה יש לפי ההלכה היהודית מצווה לבנות בתים, יש לברך שהחיינו{{הערה|פס"ת הע' 37, ספר מצוות הארץ כהלכתן, שו"ת להורות נתן (חלק ב סימן יב}}.
 
==כל רכישתהמהלך קרקעד"א בארץ ישראל, ==מובטח לו שהוא בן העוה"ב.
לדברי רבנים שונים, גם קניית קרקע, בלא בית, היא מצווה, והיו שהגדילו לטעון כי קניית חלקת שדה בארץ ישראל ישראל, כמוה כקניית חלקה בגן עדן.<ref>[[אברהם אבן עזרא|אבן עזרא]] על בראשית לג יט; מדרש זוטא, רות פרשה ד, על רות ד,ה.</ref>
 
אמרו בספרי (האזינו לב, מג): "כל הדר בארץ ישראל... הרי הוא בן העוה"ב".
בשו"ת אבני נזר (יו"ד סימן תנה) נכתב, כי אפילו עבור אנשים היושבים מחוץ לישראל זו מצווה לקנות נחלה בארץ ישראל, ואף נחשב כאלו יושבים בארץ ישראל.
=== מצוות גאולה ===
מחמת חשיבות הקרקע בארץ ישראל, צוותה התורה על מצוות [[גאולת קרקע]] "כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו" (ויקרא כה, כה). התורה מלמדת, שהתנאי המקדים ל"ומכר מאחזתו", הוא "כי ימוך". רק כאשר נעשה מצבו הכלכלי של האדם מך ודחוק, אז רשאי הוא, למכור את אחוזתו שבארץ-ישראל. גם אז מדייקת התורה "ומכר מאחזתו", מקצת אחוזתו ימכור ולא את כולה. אם די לו במכירת חלק מאחוזתו, אין לו רשות למכור יותר.
 
ברות זוטא (פ"ד סי' ה): "כל הקונה ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עוה"ב".
בנוסף "ובא גאלו הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו". אם כבר אירע שמכר אדם מאחוזתו, מצפה התורה שקרקע זו תיגאל מיד הקונה ותשוב לבעליה אפילו שלא בהסכמתו, דבר שלא מצינו בשאר מכירה וקניה. היות שחלקה בארץ ישראל כמוה כחלקה בעולם הבא, התורה עושה רבות על-מנת להניא את היהודי ממכירת חלקו בעולם הבא הנמצא עלי אדמות. אם בכל זאת גרם עוניו והוא נאלץ למכור מאחוזתו, מקילים ככל שניתן את השבתה לרשותו. זהו גם הטעם הכללי למצות היובל, בה הקפידה התורה שישוב כל אדם לשבת בנחלתו הוא{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=0B9ePH5TFKeqgeThza2pZbTBzek51OUpFd0tjNFN6dWRERDFF שיחות לספר ויקרא עמ' שי"ג]}}.
== ראו גם ==
 
ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצוות שבתורה{{הערה|תוספתא ע"ז פ"ד ה' ג'}}.
* [[גאולת קרקע]]
* [[בנות צלפחד#שבח בנות צלפחד|בנות צלפחד]]
* [[קרן קיימת לישראל]]
* [[מצוות יישוב ארץ ישראל|מצוות ישוב ארץ ישראל]]
 
עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה', ובחו"ל אינם אלא ציונים{{הערה|רמב"ן דברים יא}}.
== לקריאה נוספת ==
[https://drive.google.com/open?id=1E5y1s_ZXA3xHsy8-4-z0kcnSz6GxafZ2 ספר מצוות הארץ כהלכתן] סדר רכישת קרקע ובית בארץ ישראל. הרב אהרן שמערדה, ירושלים תשע"ו.
 
==ראו גם==
[https://drive.google.com/open?id=0B9ePH5TFKeqgeThza2pZbTBzek51OUpFd0tjNFN6dWRERDFF חמדת הארצות – הרב אביגדור נבנצל, שיחות לספר ויקרא עמ' שי"ג]
* [[יציאה מארץ ישראל (הלכה)]]
* [[ברכת מציב גבול אלמנה]]
* [[מלחמת מצווה]]
* [[שלוש השבועות]]
* [[ארץ ישראל השלמה]]
* [[שד"ר]]
*מצוות [[אהבת ארץ ישראל]]
 
==לקריאה נוספת==
[https://drive.google.com/open?id=1Zbqsogr6My9ZSHv1IufROrvapar9wxUe הזכות לקנות דירה בארץ ישראל, הרב שמואל קרלינסקי, קדושת ציון גליון טבת תשע"ט]
* הרב יעקב זיסברג, '''נחלת יעקב - ברורים במצוות ישיבת ארץ ישראל''', הוצאת המכון התורני, [[ישיבת אור עציון]], מרכז שפירא התשס"ה.
* [[יוסף טובי]], "מצוות יישוב ארץ ישראל בכתבי ההגות והפרשנות של חכמי צפון אפריקה", בספר: [[אביעזר רביצקי]] (עורך), ''' ארץ-ישראל בהגות היהודית במאה העשרים''', [[יד בן צבי]], 2004.
* [[זאב הרוי]], "הרב ריינס על מצוות יישוב ארץ ישראל", בספר: [[אביעזר רביצקי]] (עורך), ''' ארץ-ישראל בהגות היהודית במאה העשרים''', [[יד בן צבי]], 2004.
*הרב שמערדה, [https://drive.google.com/open?id=1E5y1s_ZXA3xHsy8-4-z0kcnSz6GxafZ2 ספר מצוות הארץ כהלכתן], כל בו להלכות ישוב ארץ ישראל.
 
==קישורים חיצוניים==
[https://drive.google.com/open?id=1lKkQLUfq-dyEdksYTJDa4_gNleg_5Kdq מזמור שיר חנוכת הבית, הרב שמואל קרלינסקי, קדושת ציון גליון אדר א' תשע"ט]
* {{ויקישיבה|יישוב ארץ ישראל}}
* {{אנצ דעת|3229|ישיבת ארץ ישראל}}
*הרב [[חיים נבון]], [http://www.daat.co.il/daat/israel/maamarim/mitsvat-2.htm מצוות יישוב ארץ ישראל], אתר דעת
*ירמיהו מלחי, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sde_chem/malhi-4.htm מצוות ישוב ארץ ישראל בראיה היסטורית], אתר דעת
*הרב [[אליעזר מלמד]], [http://ph.yhb.org.il/category/%D7%94%D7%A2%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5/03-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5/ מצוות יישוב הארץ], באתר [[פניני הלכה]]
*הרב [[אליעזר מלמד]], [http://revivim.yhb.org.il/2004/08/05/%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/ אהבת הארץ מן התורה], באתר רביבים
* [http://www.kahane.org.il/meir/ohr/orframe.html מצוות יישוב ארץ ישראל] פרק יט מספר '''אור הרעיון''', הרב [[מאיר כהנא]]
*ספרי ארץ ישראל, באתר [https://drive.google.com/open?id=12NGJoCW0b0RQt-hKC9Th1tl15pY63YHP ארץ ישראל]
*[http://www.eretzyisrael.co.il פרויקט איל-ארץ ישראל לכל-מצוות יישוב הארץ]
* הרב יעקב זיסברג, [http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/hamaayan/vitur-2.htm ויתור על חלקים מארץ ישראל], אתר דעת
* יהודה מוריאל, [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/madrich/mitsvat.htm מצוות כיבוש ארץ ישראל ויישובה], אתר דעת
* [http://asif.co.il/?page_id=5726 מאמרים על מצוות יישוב הארץ מכתבי עת של בית המדרש הדתי לאומי], מאתר [[אסיף (כתב עת)|אסיף]].
* הרב [[איתם הנקין]], "[https://eitamhenkin.wordpress.com/2011/06/14/מצות-יישוב-ארץ-ישראל-דאורייתא-או-דרבנן מצוות יישוב ארץ ישראל - דאורייתא או דרבנן?]"
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
{{הבהרה הלכתית}}
{{מיון רגיל:יישוב ארץ ישראל, מצוות}}
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות הנוהגות בזמן הזה]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל ביהדות]]
[[קטגוריה:פרשת מסעי]]