נחמן מברסלב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון |
←ביקורת והתנגדות לחסידות ברסלב: ←ביוגרפיה: הרחבה, עריכה, ניסוח, הוספת מקורות ועוד |
||
שורה 1:
{{מפנה|נחמן מאומן|סיסמה|נ נח נחמ נחמן מאומן}}
{{אדמו"ר
שורה 27 ⟵ 26:
==ביוגרפיה==
=== שנותיו הראשונות וצעירותו===
נולד ב[[שטעטל|עיירה]] [[מז'יבוז']] שבפלך [[פודוליה]], ב[[האיחוד הפולני-ליטאי|איחוד הפולני-ליטאי]] (כיום ב[[אוקראינה]]). בימיו התחוללה [[חלוקת פולין]], והשטחים הסובבים נמסרו ל[[רוסיה הקיסרית]]. אמו של רבי נחמן, פייגה, הייתה בתה של [[אדל בת הבעל שם טוב]]. אביו של רבי נחמן, שמחה, היה בנו של רבי [[נחמן מהורדנקא]], אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, וקרא לבנו על שמו.
לרבי נחמן לא היה רב מובהק, אם כי הוא מצטט בשם סביו מהורודנקא מספר שיחות.<ref>לדוגמה ב[[שיחות הר"ן]], שיחות '''ד'<nowiki/>''', '''ז''''. וכן דברי רבי נחמן על השמועה שהעתיק את כל דרשותיו מסבו - בשיחה '''רי"א'''.</ref> את רוב תורתו למד באופן עצמאי, תחת השפעת גדולי תנועת החסידות שהיו באים לפקוד את קבר אבי-סביו, הבעל-שם-טוב, במז'יבוז'. דודו ר' [[ברוך ממז'יבוז']] השפיע עליו באופן משמעותי ונכח ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו, בחגיגת ה[[בר מצווה|בר-מצוה]] שלו<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=[[שבחי הר"ן]]|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=ג}}</ref> וגם דאג למשרת האדמו"רות שלו בהיותו בן 30 בברסלב.
ר' נחמן גדל באווירה חסידית-[[קבלה|קבלית]]. מנעוריו הרבה [[התבודדות|להתבודד]], [[תענית|להתענות]] ולהתפלל שעות רבות. התחתן בגיל 13 עם סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר שהתגורר בכפר אוסאטין (כיום סטרה אוסוטה) סמוך ל[[סמילה]]. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת. כבר ביום חתונתו הכיר את שמעון, תלמידו הראשון ומשמשו.▼
▲ר' נחמן גדל באווירה חסידית-[[קבלה|קבלית]]. מנעוריו הרבה [[התבודדות|להתבודד]], [[תענית|להתענות]] ולהתפלל שעות רבות. התחתן בגיל 13 עם סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר שהתגורר בכפר אוסאטין (כיום סטרה אוסוטה) סמוך ל[[סמילה]]. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו
ב-1790, לאחר מות חותנו (לפי גרסה אחרת - לאחר מות חותנתו) עבר ל[[מדבדיבקה]] (Medvedivka) שבפלך קייב, שם קיבל על עצמו להיות רב לחסידיו ושם התפרסם לראשונה בין מנהיגי החסידים בדורו כאישיות חשובה, והחלו מחלוקותיו הראשונות עם אדמו"רים אחרים. רבי נחמן טען שבניגוד לאדמו"רים אחרים, שבנו קהילה ובכך תמה השפעתם, הוא מעוניין רק לגרום לחסידיו לעסוק בעבודת השם{{הערה|חיי מוהר"ן חלק א' סימן שלה}}. הוא ראה באדמו"רים אלה "מפורסמים של שקר", ובעצמו ראה את "צדיק האמת". במדבדיבקה התגורר עד ה'תקנ"ח (1798).▼
▲ב-1790, לאחר מות חותנו (לפי גרסה אחרת - לאחר מות חותנתו) עבר ל[[מדבדיבקה]] (Medvedivka) שבפלך קייב
===הביקור בארץ ישראל והשפעתו על רבי נחמן===
באותה שנה החליט ר' נחמן לפתע לנסוע ל[[ארץ ישראל]], כדי להשיג שם התעלות והשתלמות נפשית. הוא התעכב זמן מה ב[[קושטא]], והגיע בספינה ל[[חיפה]] בערב [[ראש השנה]] של שנת תקנ"ט, 1798 ושם גם עשה את החג, מסורת מקומית מספרת שהמקום בו התפלל וטבל בחיפה היה השטח עליו הוקם לימים [[בית הכנסת הדרת קודש]]. לאחר מכן הלך ל[[טבריה]], בה היה כבר מרכז לחסידי [[הבעל שם טוב]]. כמו כן ביקר ב[[צפת]] וב[[בית הכנסת העתיק במירון]], אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע ל[[עכו]] בעת ה[[המצור על עכו (1799)|מצור]] שהטיל עליה [[נפוליאון בונפרטה]] בעת [[מסע נפוליאון בארץ ישראל|מסעו בארץ ישראל]]. לאחר הרפתקאות רבות עלה על אניית קרב טורקית, שהשיבה אותו לארצו בתקופת פסח. הוא שהה בארץ כחצי שנה{{הערה|1=ראו: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36832&pgnum=477 מסעות ר' נחמן מברסלב], בתוך '''[[מסעות ארץ ישראל]]''', תל אביב: [[אברהם יערי]], תש"ו-1946, עמ' 478–500, באתר [[Hebrew Books]] {{ש}} [http://breslev-midot.com/nesiat_eretz_israel.asp תיאור ביקורו של ר' נחמן בארץ ישראל מתוך הספר 'שבחי הר"ן'], אתר מוסדות תיקון המידות.}}.
עוד טרם שיבתו לביתו במדבדיבקה נסע לר' [[שניאור זלמן מלאדי]] בניסיון לפשר בינו לבין ר' [[אברהם מקאליסק]], שאצלו שהה בטבריה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=חיי מוהר"ן|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=קיג}}</ref>
הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץ. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל". וכן: "כל העניין שלי זה ארץ ישראל"; "מי שרוצה להיות יהודי, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל".▼
▲הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץ. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל". וכן: "כל העניין שלי זה ארץ ישראל"; "מי שרוצה להיות יהודי, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל".
=== ישיבתו בברסלב ===
===שנותיו האחרונות===
[[קובץ:Umann.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון מקום קבורתו של רבי נחמן מברסלב בעיר אומן שבאוקראינה]]
בשנותיו האחרונות סבל ממחלת ה[[שחפת]] ובשנת 1808 הגיע עד העיר [[לבוב]] כדי למצוא לה תרופה ושהה שם לבדו כשמונה חודשים, אך הרופאים לא יכלו לעזור לו. בשנת 1810 פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל, ובאותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית
לאחר מותו לא מונה לו יורש, לכן בפי העם חסידיו נקראו "החסידים המתים".
==מדרכיו ותורתו==
שורה 77:
===מתלמידיו===
בתחילת כהונתו כאדמו"ר במדבדיבקה, התקבצו סביבו קבוצת חסידים מהעיירה דאשיב שב[[מחוז ויניצה]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[נתן מנמירוב]]|שם=[[חיי מוהר"ן]]|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=תרל"ד|פרק=קי"ב}}</ref> בראשם היה רבי יודל מדאשיב, מחשובי העיר.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=[[אברהם חזן (ברסלב)|אברהם חזן]]|שם=אנשי מוהר"ן|כתב עת=כוכבי אור}}</ref>
===עליה לרגל בחייו ובמותו===
שורה 100:
==ביקורת והתנגדות לחסידות ברסלב==
כבר בחיי רבי נחמן קמו לו מתנגדים, והמחלוקת עליו תפסה מקום מרכזי בדרשותיו ושיחותיו. בחודש אלול [[ה'תק"ס]] ([[1800]]) נכנס במפתיע עם משפחתו לעיר [[זלטופול]] על מנת להשתקע בה, ללא הכנה מוקדמת. העיירה הייתה בתחום השפעתו של ר' [[אריה לייב משפולי]] כבר עשרות שנים קודם לכן, וסכסוך של רבי נחמן עם החזן המקומי התפרץ למחלוקת עזה עם ר' אריה לייב. רבי נחמן התבטא נגדו בחריפות: "תדעו שאני בקדושה והוא כנגדי בטומאה, ואני הזקן האמיתי שבקדושה"{{הערה|חיי מוהר"ן עם השמטות, קכג}}. בתוך מספר חודשים הרב משפולי החל לגבש [[חרם (נידוי הלכתי)|חרם]] רבני על ר' נחמן, והדבר נבלם רק לאחר התערבותם של דודו ר' [[ברוך ממז'יבוז']] ור' [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. בתוך שנתיים נאלץ ר' נחמן לעבור לברסלב בלחץ דודו.<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=חיי מוהר"ן|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=קי"ד}}</ref>
שנה לאחר מכן, בקיץ [[ה'תקס"ג]] ([[1803]]), לאחר פגישה של רבי נחמן עם דודו ר' ברוך, הצטרף גם הוא למתנגדיו. בין היתר עקב התרברבות של רבי נחמן על הגעתו כבר בגיל 13 למדרגתו הרוחנית של אבי-סביו, הבעל-שם-טוב. מסופר שלאחר התבטאותו זו - דחף אותו הדוד וכמעט הפיל אותו מעליית הגג שבה שהו.<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[אברהם חזן (ברסלב)|אברהם חזן]]|שם=אבני"ה ברזל|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=ט"ו}}</ref>
=== לאחר מותו ===
בשנת [[ה'תקצ"ה]] ([[1835]]) תלמידו של ר' אריה לייב משפולי, ר' [[משה צבי מסאווראן]], פתח במסע רדיפה חריף במיוחד נגד תלמידי רבי נחמן ובראשם ר' נתן מנמירוב. הדברים יצאו משליטה וחסידי ברסלב הוכו במספר מקרים שונים, עד כדי רצח של ארבעה בני משפחה בברסלב.<ref>{{צ-ספר|מחבר=חיים מנחם קרמר|שם=באש ובמים|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מכון נחלת צבי|שנת הוצאה=תשנ"ו|עמ=שצ"ה}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=עלים לתרופה|מקום הוצאה=|מו"ל=[[נחמן גולדשטיין]]|שנת הוצאה=ה'תרל"ד|פרק=קס"ו}}</ref> בנוסף ר' נתן נאסר למשך כשבוע וחצי וגורש מעירו לשלוש שנים. לאחר מות הרב מסאווראן עוצמת הרדיפות פחתה, אך אלה לא שככו לחלוטין אפילו במאה ה-21.
בשנת [[2006]] יצא [[פמפלט|קונטרס]] ובו תמלול שיחה של הרב ירמיה כהן מ[[צפת]] התוקף את דרכו של רבי נחמן. מעשה שגרר אחריו מחאה גדולה, עד שנאלץ להתנצל, אם כי לא חזר בו לחלוטין מדבריו.<ref>{{צ-ספר|מחבר=דוד אסף|שם=ברסלב: ביבליוגרפיה מוערת|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|מהדורה=קובץ תיקונים מס' 1 (תמוז תשס"ו – יולי 2006)|עמ=31}}</ref>
==ראו גם==
| |||