הבדלים בין גרסאות בדף "בתי הדין לעבודה"

הוסרו 37 בתים ,  לפני 8 חודשים
עריכה, עיצוב
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(עריכה, עיצוב)
{{סוכנות ממשלתית
{{מבנה
|שם=
|תמונה=קובץ:Israel National Labor Court Jerusalem2007.jpg
|שם בשפת המקור=
|סמל=
|כיתוב סמל=
|תמונה=[[קובץ:Israel National Labor Court Jerusalem2007.jpg|250px]]
|כיתוב=בניין בית הדין הארצי לעבודה בירושלים
|תחום שיפוט=[[יחסי עבודה]]
|סוג=[[בית משפט]]
|משרד אחראי=[[משרד המשפטים]]
|כתובת=
|עירהקמה=[[ירושלים1969]]
|ראש=השופטת [[ורדה וירט לבנה]]
|מדינה={{דגל|ישראל||+}}
|תאריך התחלהכניסה=[[2018]]
|מטה מרכזי=[[ירושלים]]
|תאריך סיום=[[1969]]
|עובדים=
|תאריך פירוק=
|תקציב=
|חומרי בנייה=
|גובה=
|גובה פנימי=
|שטח=
|קומות=
|אדריכל=
|סגנון אדריכלי=
|בעלים=
|שימוש=
|עלות=
|קיבולת=
|קואורדינטות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ב[[המשפט בישראל|שיטת המשפט הישראלית]] מערכת '''בתי הדין לעבודה''' היא מערכת ייחודית של [[בתי המשפט בישראל|בתי דין]] שהוקמה מכוח {{סחפ|חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט–1969}}. מערכת בתי דין זו היא ערכאת [[שפיטה]] עצמאית העוסקת בשפיטה בתחומי [[משפט העבודה]] וה[[ביטחון סוציאלי|ביטחון הסוציאלי]] ([[ביטוח לאומי]], [[ביטוח בריאות ממלכתי]] ועוד).
==תחומי שיפוט==
[[קובץ:האולם הגדול בבית הדין הארצי לעבודה.jpg|ממוזער|כס המותב באולם הדיונים הגדול בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים]]
'''בתי הדין לעבודה''' דנים בארבעהבחמישה תחומים:
* כל תביעה אזרחית (ללא הגבלת סכום) שעילתה בסכסוך בין עובד למעסיק או במשא ומתן לקבלה לעבודה.
* [[יחסי עבודה]]: התאגדות עובדים, [[שביתה|שביתות]], יחסים שבין ארגוני עובדים לבין עצמם ובין ארגוני עובדים למעסיקים.
* קופות גמל: סכסוך שבין עמית ב[[קופת גמל]] ובין הקופה.
* ערעור על החלטת גורם רגולטורי שבית הדין לעבודה הוסמך לדון בה, ובפרט ערעור על החלטה של [[המוסד לביטוח לאומי]].
* עבירות פליליות בתחום דיני העבודה.
 
==מבנה מערכת בתי הדין לעבודה==
 
==הרכב השופטים==
 
הרכב השופטים בבית הדין לעבודה ייחודי לבית משפט זה: בנוסף ל[[שופט]] מקצועי (משפטן), יושבים בדין גם שופטים שמונו לתפקידם בידי [[שר העבודה והרווחה]] מתוך רשימות שהוגשו על ידי [[ארגון עובדים|ארגוני העובדים]] ועל ידי [[ארגון מעסיקים|ארגוני המעסיקים]]. נציגי העובדים והמעסיקים אינם חייבים להיות בעלי השכלה משפטית, אך עליהם להיות בעלי ניסיון עשיר בתחום העבודה. ברוב ההליכים האזרחיים בבית הדין האזורי יושב בדין הרכב של שלושה שופטים: שופט מקצועי, נציג עובדים ונציג מעבידים. בבית הדין הארצי יושבים בדין ברוב ההליכים חמישה שופטים: שלושה שופטים מקצועיים, נציג עובדים ונציג מעבידים. בדיונים מסוימים מכונס הרכב מורחב בהתאם להחלטת נשיא בית הדין הארצי ובו חמישה שופטים ושני נציגי ציבור.
 
 
==מנגנון ההידברות==
 
בדומה לערכאות שיפוטיות אחרות הדנות בעניינים אזרחיים, לשופטי בתי הדין לעבודה האפשרות להציג בפני הצדדים הצעות פשרה טרם תחילת הדיון וההכרעה בתיק. עם זאת, בבתי הדין לעבודה מתקיימת גם פרקטיקה ייחודית בתיקים הנוגעים לסכסוכי עבודה ולשביתות, במסגרתה מכנס השופט את הצדדים ובאי כוחם בלשכתו, מחוץ לפרוטוקול, בהסכמתם ועל פי רוב לבקשתם, טרם הדיון בתיק. המטרה בפרקטיקה זו היא לעודד את הצדדים להידברות ולפתרון המחלוקות בדרך של משא ומתן. שיטה זו פותחה ושוכללה בייחוד על ידי השופט סטיב אדלר בשנותיו כנשיא בית הדין הארצי{{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|סערות בחוץ, פשרות בפנים: למה תידרש הנשיאה הנכנסת לביה"ד לעבודה?|112661|27 בפברואר 2018}}}}, והמשיכה להיות נהוגה גם בכהונותיהם של ממשיכיו. לדבריו של אדלר פרקטיקה זו שונה מהפרקטיקה של [[גישור]] שכן השופט אינו יושב עם כל אחד מהצדדים בנפרד{{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|"הנציב יכול לדון באתיקה, אבל לא בפירוש חוק בית הדין לעבודה"|159248|14 בנובמבר 2018}}}}.