חוק זכויות הסטודנט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להזכות לשוויון
שורה 1:
'''חוק זכויות הסטודנט''', תשס"ז-2007, נכנס לתוקף ב-[[1 בספטמבר]] [[2007]], ומטרתו, המוצגת ב{{סחפ||סעיף 2}}, היא: "לקבוע עקרונות לזכויות האזרח הישראלי ותושב ישראל לנגישות להשכלה גבוהה, ועקרונות לזכויות הסטודנט, מתוך הכרה במחויבות החברה בישראל לזכויות אלה ולשוויון הזדמנויות בהשכלה גבוהה". לצד העקרונות הכלליים שבחוק ניתן למצוא התייחסויות ספציפיות לאוכלוסיות סטודנטיאליות שונות בכללים שהתקינה [[המועצה להשכלה גבוהה]].
 
החוק מסדיר את זכויותיהם של המועמדים לקבלה ללימודים. כאן באים לידי ביטוי בעיקר עקרונות הנגישות להשכלה הגבוהה ושוויון ההזדמנויות. {{סחפ||סעיף 3}} קובע: "לכל אזרח ישראלי או תושב ישראל [[הזכות לשוויון]] הזדמנויות בקבלה ללימודים במוסד לצורך רכישת השכלה גבוהה והשכלה על תיכונית". פירוט לאמור ניתן למצוא ב{{סחפ||סעיף 4}} הקובע כללים למניעת [[אפליה]] במעמד הרישום והקבלה ללימודים. ב{{סחפ||פרק ג}}' מופיעות הוראות מנהלתיות לאופן ההרשמה, התשלום, שמירת צנעת הפרט וכן זכות בחירת תחום הלימודים.
 
זכויותיו של הסטודנט הקבועות בחוק כוללות את [[חופש הביטוי]] ו[[חופש ההתארגנות]] בפעילות הסטודנטיאלית, בהתאם לכללים שקבע מוסד הלימודים. העקרונות כוללים הסדרה של [[אגודת הסטודנטים]], בחירות, התקנת תקנונים וכיוצא בהם. לצד אלה נמצא גם את הפן המנהלתי הכולל הוראות לעריכת בחינות, הגשת עבודות, הסדרת מוסד הערעורים, דחיית לימודים וקבלת תעודת סטודנט. חלק עיקרי מהזכויות למענן נחקק החוק הוא זכויות הסטודנט בעת העמדה ל[[דין משמעתי]]. החוק קובע הליכים בהם חובה על המוסד, המבקש להעמיד את הסטודנט לדין משמעתי, לנהוג. החוק קובע, מחד, את הרכבה של ועדת המשמעת, סדרי הליך ההעמדה לדין, ומאידך, את חובת הקמתו של נציב קבילות סטודנטים בכל מוסד, להבטחת אי-פגיעה בזכויות הסטודנט. החוק מסמיך את המועצה להשכלה גבוהה לנסח כללים משניים לו.