המנדט הבריטי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דגל ימי לא יכול להיות דגל יבשתי. |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←בין השלטון העות'מאני ובין המנדט: דמוגרפיה של הארץ ב-1918 |
||
שורה 38:
[[קובץ:Ottoman surrender of Jerusalem restored.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כניעת ראש עיריית ירושלים ופמלייתו בפני הבריטים ב-9 בדצמבר 1917]]
ב-[[9 בדצמבר]] [[1917]] נכנע השלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]] ב[[ירושלים]] בפני הבריטים, ויומיים לאחר מכן, ב-11 בדצמבר, אישר את ה[[כניעה]] הגנרל הבריטי [[אדמונד אלנבי]]. לאחר ארבע מאות שנות שלטון עות'מאני, החלה תקופה בת שנתיים וחצי של שלטון צבאי בריטי בארץ ישראל.
לפי נתוני הממשל הצבאי הבריטי, ב-1918 מנתה אוכלוסיית ארץ ישראל 512,000 מוסלמים, 66,000 יהודים ו-61,000 נוצרים.{{הערה|[[יהושע פורת]], '''[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינאית 1918–1929]]''', עמ' 31. הערה 7: דו"ח הגנרל קלייטון, 6.12.18. בדו"ח פלין צוין מספר התושבים ב[[מינהל שטחי האויב הכבושים]] {{אנג|Occupied Enemy Territory Administration}} (דרום): כ-647,250. }}
לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]] הוקם [[חבר הלאומים]]. חבר הלאומים העביר החלטה כי אומות שעדיין אינן מסוגלות לשלטון עצמי, תישלטנה בידי אומות מפותחות יותר, עד שניתן יהיה בתהליך הדרגתי להעביר את השלטון לידי המקומיים.
גישה זו באה לידי ביטוי בסעיף 22 לאמנת חבר הלאומים, שנחתמה ב[[ועידת השלום בפריז (1919)|ועידת פריז]] בשנת [[1919]]. לאחר מכן הוכנס סעיף זה אף ל[[חוזה ורסאי]] שנחתם ב-[[28 ביוני]] 1919.
| |||