רבי שמעון בר יוחאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏לאחר יציאתו מהמערה: מידע שגוי. רשבי ביטל האיסור כשהוכיח אותם שהיהודים עלולים להתעשר אם יעבדו גם בשבת.
ביטול גרסה 25987167 של 37.142.6.72 (שיחה); חבר, אתה מבלבל בין תחילת הסיפור לסופו. עיין היטב
שורה 29:
ביציאתו מהמערה התיר רבי שמעון מקומות מסוימים ב[[טבריה]] שהיו בספק [[טומאת מת]] מחמת ההרוגים שנטמנו באזור{{הערה|{{קתדרה|[[ישראל ל' לוין]]|ר' שמעון בר-יוחאי, עצמות מתים וטיהורה של טבריה – היסטוריה ומסורת|22.5|22, ינואר 1982}}}}, ולאחר מכן עבר גם ב[[מגדל צבעייא]] וב[[בקעת בית נטופה]] שב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]]{{הערה|[[בראשית רבה]], ע"ט, ו'.}}. בהיפגשו ביהודה-בן-גרים, נתן בו עיניו, והפכו לגל עצמות.
 
רשב"י מוזכר בין הנאספים ב[[אושא]] בסוף [[גזירות אדריאנוס|תקופת השמד]], אך לא צורף ל[[סנהדרין]] שבאושא{{מקור}}, ככל הנראה עקב הסיכון הפוליטי. בתלמוד מסופר כי יצא עם משלחת של חכמי ישראל ל[[רומא]], ובהשתדלותו שם בוטל האיסור על שמירת ה[[שבת]] וה[[ברית מילה|מילה]], לאחר שהוציא [[שד (מיתולוגיה)#השד ביהדות|שד]] מבת הקיסר{{הערה|{{בבלי|מעילה|יז|ב}}}}. הקיסר שמדובר בו הוא כנראה [[מרקוס אורליוס]]{{הבהרה||סיבה=אורליוס עלה לשלטון רק לאחר פטירת רשב"י!}}, שהיה נאור והגון, אם כי לפי הידיעות המעטות שנשתמרו מתקופת שלטונו היו יחסיו עם היהודים עוינים ביותר. כן מתוארת השתתפותו בכינוס מצומצם בנושא [[עיבור השנה]]{{הערה|תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג' הלכה א'}}.
 
בגמרא מתואר רשב"י כמלומד ב[[נס]]ים ובעל נטייה ל[[קפדנות]].