הבדלים בין גרסאות בדף "אהרן הגדול מקרלין"

מ
הוספת קישור למסירות נפש
מ (הוספת קישור למסירות נפש)
אחד המאפיינים של שיטתו היה המנהג להתפלל בהתרגשות ובהתלהבות עד כדי צעקות של ממש. הנהגה כזאת קיימת עד היום בחצר קרלין. רבי אהרן שהיה בעל חוש מוזיקלי הוא מחברו של ה[[פיוט]] הידוע '''[[יה אכסוף]]'''. פיוט זה הוא אחת היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו ל[[זמירות שבת]] והוא מושר עד היום בחצרות חסידיות רבות בכמה לחנים. על פי המסורת החסידית את הפיוט חיבר בהוראת רבו, המגיד ממזריטש.
 
רבי אהרן נפטר בצעירותו, כשהוא בן 36 שנה בלבד. על מצבתו בבית הקברות בקרלין נכתב: "זכה וזכה את הרבים כמה וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירותב[[מסירות נפש]] על זה, לפי שכלו לזכות את הרבים והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם בייחוד גמור".
 
דברי תורתו הובאו בכתבי תלמידיו ובעיקר בספרי נכדו, רבי [[אהרן מקרלין (השני)]], מחבר הספר "בית אהרן". את מקומו של רבי אהרן הגדול מילא תלמידו וחברו, רבי [[שלמה מקרלין]], שהיה אחראי גם על גידולו וחינוכו של רבי [[אשר מסטולין (הראשון)]], בנו של רבי אהרון והאדמו"ר השלישי בשושלת. מחסידות קרלין הסתעפו חסידויות [[חסידות לודמיר|לודמיר]], [[חסידות לעכוויטש |לכוביץ']], [[חסידות קוברין|קוברין]], [[חסידות סלונים|סלונים]] ו[[חסידות קוידנוב|קודינוב]].