בלט השלפוחית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 24:
* [[כאב גב|כאבי גב]] תחתון וכאבים באזור אגן הירכיים
* כאב בעת קיום [[מגע מיני]]{{הערה|שם=הערה מספר 20190119175239:2}}
* [[דימום]]{{הערה|שם=הערה מספר 20190119175239:4|{{צ-מאמר|מחבר=Gamal Mostafa Ghoniem|שם=Cystocele Repair: Overview, Technique, Periprocedural Care|שנת הוצאה=2018-01-24|קישור=https://emedicine.medscape.com/article/1848220-overview}}}}
* [[בריחת שתן]]
שורה 33:
בלט השלפוחית מתרחש כאשר [[שריר|השרירים]], [[חיתולית|החיתולית (פאציה)]], [[גיד|הגידים]] ו[[רקמת חיבור|רקמות החיבור]] שבין השלפוחית לבין הנרתיק נחלשים או מתנתקים{{הערה|שם=הערה מספר 20190119175239:5|{{צ-מאמר|מחבר=Géry Lamblin, Emmanuel Delorme, Michel Cosson, Chrystèle Rubod|שם=Cystocele and functional anatomy of the pelvic floor: review and update of the various theories|כתב עת=International Urogynecology Journal|כרך=27|עמ=1297–1305|שנת הוצאה=2015-09-04|doi=10.1007/s00192-015-2832-4|קישור=https://link.springer.com/article/10.1007/s00192-015-2832-4}}}}.
בקרב 40% – 60% מהנשים שילדו{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Dudley Robinson, Gans Thiagamoorthy, Linda Cardozo|שם=Post-hysterectomy vaginal vault prolapse|כתב עת=Maturitas|כרך=107|עמ=39–43|שנת הוצאה=2018-01-01|doi=10.1016/j.maturitas.2017.07.011|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0378512217307818}}}}, קיימת רמה מסוימת של צניחת רצפת האגן. לידות מרובות, לידות של תינוקות גדולים ו[[לידה מכשירנית|לידות מכשירוניות]] הן גורמים עיקריים להיחלשות שרירי רצפת האגן. כמו כן, בלט השלפוחית עלול להיגרם גם על ידי החלשות רקמות, הנגרמת בעקבות הפעלת לחץ מרובה ומתמשך על שרירי [[בטן|הבטן]] והאגן, למשל כתוצאה מ[[מקצוע|משלח יד]] הקשור בסחיבת משאות כבדים. בנוסף לכך, גם גורמי [[גיל]] ו[[גנטיקה]] עלולים להשפיע. [[מחלה|מחלות]] או [[תסמונת|תסמונות]] הקשורות בפגיעה ברקמות חיבור כדוגמת [[תסמונת מרפן]] או [[תסמונות אהלרס-דנלוס]], עלולות להביא לבלט השלפוחית{{הערה|שם=הערה מספר 20190119175239:0}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Michael S Baggish, Mickey M Karram|שם=Atlas of pelvic anatomy and gynecologic surgery|מו"ל=|שנת הוצאה=2016|עמ=599-646|קישור=https://www.clinicalkey.com/dura/browse/bookChapter/3-s2.0-C20120035855|שפה=English}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20190119175239:1}}.
===גורמי סיכון===
שורה 56:
==אבחון==
ההערכה הראשונית לאבחון בלט השלפוחית תכלול בדיקה גינקולוגית על מנת לאבחן דליפה של שתן. בבדיקה זו המטופלת תתבקש להשתעל בחוזקה על מנת לבדוק האם קיימת דליפה כזאת{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Gwendolyn Brooke Zilinskas|שם=Female Urinary Incontinence|כתב עת=Physician Assistant Clinics|כרך=3|עמ=69–82|שנת הוצאה=2018-01-01|doi=10.1016/j.cpha.2017.08.010|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2405799117301202}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.glowm.com/section_view/item/44/recordset/18975/value/44|כותרת=Anterior Colporrhaphy {{!}} GLOWM|אתר=www.glowm.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-12-05}}}}. כמו כן, קיר הנרתיק הקדמי נמדד על מנת להעריך האם ישנה קריסה. אם המטופלת מתקשה לרוקן את שלפוחית השתן, ניתן למדוד את כמות השתן שנותרה בשלפוחית לאחר מתן השתן באמצעות שימוש בבדיקת [[אולטרה סאונד]]. בדיקה נוספת נעשית באמצעות [[צילום רנטגן]] של השלפוחית במהלך מתן שתן. הצילומים חושפים את צורת השלפוחית, ומאפשרים לרופא לראות כל בעיה שעלולה לחסום את הזרימה הרגילה של השתן{{הערה|שם=הערה מספר 20190119175239:0}}. בנוסף, בדיקת שתן יכולה להעריך האם ישנה [[דלקת]] אשר עשויה להיות קשורה לבעיה{{הערה|שם=הערה מספר 20190119175239:2}}. לעיתים יכול להתעורר צורך לבדיקות נוספות אשר ישללו בעיות בחלקים אחרים של מערכת השתן. [[אבחנה מבדלת|האבחנה המבדלת]] תשתפר בעזרת זיהוי דלקות אפשריות ב[[בלוטת ברטולין|בלוטת הברטולין]] או ב[[בלוטת סקין|בלוטת הסקין]].
===חומרה===
שורה 62:
ישנם כמה מדדים לדירוג החומרה של בלט השלפוחית.
קיימת שיטה למדידת צניחת איברי האגן של נשים ([[:en:Pelvic Organ Prolapse Quantification System|POP-Q]]), המאפשרת לכמת את הצניחה של שלפוחית השתן{{הערה|שם=הערה מספר 20190119175239:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20190119175239:7|{{צ-מאמר|מחבר=Christopher Maher, Matthew D. Barber|שם=Epidemiology and outcome assessment of pelvic organ prolapse|כתב עת=International Urogynecology Journal|כרך=24|עמ=1783–1790|שנת הוצאה=2013-11-01|doi=10.1007/s00192-013-2169-9|קישור=https://link.springer.com/article/10.1007/s00192-013-2169-9}}}}. שיטה זו מספקת תיאור מספק של תמיכת הקירות הקדמיים והאחוריים של הנרתיק. בשיטה זו משתמשים במדידות אובייקטיביות ומדויקות ביחס ל[[קרום בתולים|קרום
שיטה נוספת המשמשת לסיווג חומרת הקריסה היא שיטת בדן-ווקר. בשיטה זו ניתנים דירוגים לרמת החומרה של הצניחה מ-1 ועד 3. דרגה 1 מתארת מצב בו השלפוחית צונחת מעט לכיוון הנרתיק, דרגה 2 מתארת את הגעת השלפוחית לתוך הנרתיק, ואילו דרגה 3 מתארת מצב שבו השלפוחית כבר עוברת את פתח הפות.
| |||