חקר הירח – הבדלי גרסאות

'''חקירתחקר [[הירח]]''' החלההחל מאות שנים לפני הספירה ונמשכתונמשך עד היום. המצאת ה[[טלסקופ]] הייתה הקפיצה הראשונה בחקר הירח. [[גלילאו גליליי]] מוכר בדרך כלל כאדם הראשון שהשתמש בטלסקופ לביצוע תצפיות אסטרונומיות, עם הטלסקופ הראשון שבנה בעצמו בשנת 1609. בתצפיותיו הראשונות גילה גלילאו כי פני השטח של הירח אינם חלקים כפי שסברו עד אז אלא מכוסים בהרים ומכתשים. ה[[גשושית]] [[לונה 2]], ששוגרה על ידי [[ברית המועצות]], התנגשה בירח ב־14 בספטמבר 1959 ובכך הפכה לעצם המלאכותי הראשון שהגיע אל הירח (ואל כל גרם שמיים אחר). ב־1969, [[תוכנית אפולו]] של [[נאס"א]] הנחיתה את האדם הראשון על הירח. ב־6 הנחיתות שבוצעו במהלך התוכנית [[אסטרונאוטים שהלכו על הירח|הציבו 12 אנשים את רגליהם על הירח]], והוצבו כלים מדעיים ונאספו סלעים ודוגמאות קרקע שלימדו את האנושות רבות אודות הירח בפרט ואודות [[מערכת השמש]] בכלל.

ה[[אסטרונום|אסטרונומים]] ה[[בבל]]יים שחיו באזור ה[[מסופוטמיה]] באלף הראשון לפני הספירה גילו מחזור בן 18 שנה של [[ליקוי ירח|ליקויי ירח]]. באותו זמן ידעו כי 19 שנות שמש שווים לכ־235 חודשי ירח. במאה השנייה לפני הספירה [[סלאוקוס מסלוקיה]] העלה את התאוריה (שהתבררה כנכונה) כי ה[[גאות ושפל|גאות והשפל]] נגרמו על ידי הירח (סלאוקוס חשב כי האינטראקציה נגרמת על ידי [[אטמוספירת כדור הארץ]] אך למעשה התופעה היא כתוצאה מכוח המשיכה של הירח). לפי [[סטראבון]] (1-1-0009), סלאוקוס היה הראשון שהעלה תאוריה את תאוריית הגאות והשפל, וכי גובה הגאות והשפל תלוי במצב הירח ביחס לשמש.{{הערה|van der Waerden, Bartel Leendert (1987). "The Heliocentric System in Greek, Persian and Hindu Astronomy". Annals of the New York Academy of Sciences 500: 1–569.}}