מריסטמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ סקריפט החלפות (מסוי, על ידי, זווית) |
||
שורה 2:
בשונה מרוב בעלי החיים, שגדילתם מוגבלת לשלב התפתחותי צעיר, צמחים ממשיכים לגדול כל חייהם. זאת מכיוון שגדילה של צמחים מתרכזת באזורים מיוחדים של הצמח – המריסטמות. כמעט כל חלוקות התאים מתבצעות באזור זה של הצמח. בצמחים צעירים, רוב הפעילות תתרכז במריסטמות הקודקודיות, הממוקמות בקצוות הנצר והשורש ומאפשרות התארכות של הצמח. בצמחים מעוצים ישנה חשיבות רבה גם למריסטמות הלאטרליות המאפשרות את גדילת הצמח בהיקפו.
תאים מריסטמטים מתחלקים בתדירות גבוהה יחסית, כאשר חלק מהתאים החדשים ימשיכו להתמיין עד ליצירת רקמות ואיברים חדשים, ואילו חלקם ישארו מריסטמטיים ויאפשרו המשך של הגדילה. תאים אשר שומרים על היכולת להתמיין נקראים בצמחים באופן מסורתי "תאים איניציילים" (initial cells), אך כיום מקובל יותר להשתמש במונח תאי גזע, לאחר שהראו שפעילותם דומה מאוד לזאת של תאי גזע בבע"ח.
'''[[מריסטמה קודקודית]] '''
המריסטמות הקודקודיות הינן מריסטמות שטרם עברו התמיינות כלל (בשונה מהמריסטמות הלאטרליות אשר עברו התמיינות
'''[[מריסטמת הנצר]]'''
ממריסטמת הנצר יווצר הגבעול, אך גם האיברים הצדדיים, כמו העלים והניצנים. מריסטמת הנצר מורכבת ברוב הצמחים מכמה מאות עד אלפי תאים.
מיקומה של מריסטמת הנצר בקצהו העליון של הנצר, והיא מוקפת על ידי העלים הצעירים ביותר שנוצרו מהתחלקות התאים בה. צורתה מעוגלת מעט וניתן להבחין בה באזורי פעולה שונים, אשר אחראיים על היווצרות הרקמות השונות. אזורים אלו נבחנים האחד מהשני
בצמחים מכוסי זרע ניתן לזהות במריסטמת הנצר שכבות ברורות למדי, L1,L2,L3, כאשר L1 הינה השכבה החיצונית ביותר, ו-L3
'''[[מריסטמת השורש]]'''
מכיוון שהלחצים האבולציונים שפעלו על שורשים שונים מאלו שפעלו על חלקי הצמח העל קרקעיים, אין זה מפתיע שצורת השורש שונה מצורת הנצר, וכך גם צורת המריסטמות. אילו במריסטמת השורש היו מתפתחים איברים צדדיים כפי שקורה במריסטמת הנצר, הדבר היה מפריע לגדילה בתוך הקרקע. לכן, השורשים הצדדיים מתחילים את התפתחותם בתוך השורש, באזורים שסיימו את תהליך התארכותם, וכך גם שערות השורש.
מבנה מריסטמת השורש מיוחד בכך שבצמחים רבים ניתן לעקוב אחר סוג התאים ולמצוא את תא הגזע ממנו נוצרו.
ניתן לחלק את המריסטמה ל-4 קבוצות תאים שונות:
1. תאי ה-quiescent center (QC) - באזור זה לרוב לא תהייה התמיינות של תאים חדשים לאחר שלב התפתחות העובר, אך הוא ככל הנראה עוזר בתהליכי ההתמיינות בשאר המריסטמה בעזרת סיגנאלים שונים.
2. תאי יצירת הקורטקס והאנדודרמיס - יוצרים טבעת סביב אזור ה-QC ומתמיינים לתאי קורטקס ואפידרמיס.
3. תאי יצירת הקולמלה - שכבה של תאים הנמצאת כלפי חוץ מאזור ה-QC אשר מייצרים את תאי הקולמלה שבכיפת השורש.
4. תאי יצירת כיפת השורש והאפידרמיס - יוצרים טבעת מסביב לתאי יצירת הקולמלה כאשר התחלקות אנטיקלינית יוצרת תאי אפידרמיס, ואילו התחלקות פריקלינית (היווצרות דופן תא במקביל לפני שטח המריסטמה) ואחריה אנטיקלינית של תאי הבת יאפשרו יצירה של תאי כיפת השורש.
| |||