נס ציונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפעיל הגנה על הדף "נס ציונה": השחתות רבות ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (פוקעת ב־07:51, 27 ביולי 2019 (UTC)) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (פוקעת ב־07:51, 27 ביולי 2019 (UTC))) |
מ הוספת קישור לרוח הקודש (יהדות) |
||
שורה 37:
בשנת 1883 (בתמוז תרמ"ג) הגיע לרר עם משפחתו לנחלתו ב[[ארץ ישראל]]. הוא מצא במקום מבנה עזוב, באר הרוסה ופרדס מוזנח, והאזור היה רחוק מאד מירושלים. אבל לרר לא נואש, במשך כחצי שנה שיקם את המקום ואז החל לחפש מתיישבים יהודים נוספים, כדי שיוכל לקיים חיים יהודיים שלמים ("[[מניין]]" לתפילה ו"[[תלמוד תורה|חדר]]" לילדים). הוא קרא ליהודים, בני היישוב הישן ובני [[העלייה הראשונה]]: "מי לחלקת אדמה פורייה ולהקמת מניין ביישוב יבוא אלי". הוא אף היקצה 320 דונם מאדמותיו למתיישבים החדשים. בשנת תרמ"ח הגיע למניין הראשון. שם היישוב החדש שהוקם נקרא "'''נחלת ראובן'''".
האישה הראשונה שהצטרפה לנחלתו של ראובן לרר והביאה עימה את משפחתה הייתה [[גולדה מילוסלבסקי]]. [[משה סמילנסקי]] מתאר בספרו כי "בראשונה מצא הקול הד בלב אדם שלא יכול היה להצטרף למניין: אישה אחת, אשר [[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]] בתוספת של הרפתקנות גרו בשכנות בלבה, גולדה מילוסלבסקי". מילוסלבסקי תרמה רבות למושבה על ידי נטיעת כרמים, עבודה בפרדסים וכתיבת מכתבים ל[[בנימין זאב הרצל]] ו[[אחד העם]] בבקשה שיעזרו למושבה בקשייה.
בשנת [[1888]] נרצח אחד המתיישבים, הנפח [[אברהם ילובסקי]], בידי ערבים. ביתו עמד ליד הכיכר הנושאת כיום את שמו ובה אנדרטה לזכרו. הוא נחשב לקורבן האלימות הראשון של היישוב היהודי המתחדש ב[[ארץ ישראל]].
| |||