בית הכנסת בבית אלפא – הבדלי גרסאות

שרידי בית הכנסת התגלו בשנת [[1928]], תוך כדי חפירת תעלה להובלת מים אל קיבוץ [[חפציבה]]בית אלפא שלרגלי [[הגלבוע]]. כיוון שלא נמצאו סימוכין ליישוב יהודי באזור, נקרא בית הכנסת על שם הקיבוץ השכן [[בית אלפא]], ששמו בא לו מחורבת בית אילפא שבקרבת מקום, וכך הוא נקרא עד היום, אם כי הוא נמצא בשטח [[קיבוץ]] [[חפציבה]]. בתחילת 1929 החלה [[חפירה ארכאולוגית]] במקום בידי [[אלעזר ליפא סוקניק]] מטעם [[האוניברסיטה העברית]]{{הערה|{{דבר||מה מצאו בבית אלפא|1929/01/06|00105}}{{ש}}{{דבר||תגליות בית אלפא|1929/02/07|00111}}}}. החפירות נמשכו שבעה שבועות ובסיומן הייתה כוונה לכסות את הפסיפס כדי לשמור עליו{{הערה|{{דואר היום||על בית הכנסת העתיק בבית אלפא|1929/02/21|00115}}}}. אולם לדרישת הציבור הוקם מסביבות גדר ואנשי בית אלפא התנדבו לשמור עליו ולאפשר ביקורים{{הערה|{{דואר היום||סיום החפירות בבית אלפא|1929/03/08|00113}}}}. במרץ 1929 נפתח לקהל בירושלים תערוכה של העתקי הציורים מהפסיפס{{הערה|{{דבר||תערוכת החפירות בבית אלפא|1929/03/13|00402}}}}. באפריל 1929, לאחר תום עונת הגשמים, נהרו לבית אלפא מטיילים רבים לראות את הפסיפס{{הערה|{{דבר||עוד על ביכנ"ס בית אלפא|1929/04/18|00300}}}}, אך בתחילת מאי כוסה הפסיפס בהוראת הממשלה{{הערה|{{דבר||פסיפס בית אלפא יכוסה|1929/05/06|00109}}}}. בתחילת 1930 הוקם מעל בית הכנסת מבנה, במימון ממשלת המנדט, להגן על הפסיפס{{הערה|{{דבר||מי יבנה את הבנין על ביהכנ"ס בבית אלפא|1930/01/12|00113}}}}. המבנה נחנך ונמסר לאחריות האוניברסיטה העברית באיסרו חג [[שבועות]], יוני 1930{{הערה|{{דבר||חנוכת הבניין על בית הכנסת בבית אלפא|1930/06/05|00300}}}}.