ג'לטין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 11:
מטעמי כשרות, השימוש בתוצרי לוואי של תעשיות החי במוצרי מזון בישראל הוא מועט יחסית לשימוש בהם ב[[העולם המערבי|עולם המערבי]]. יצרנים מעדיפים להשתמש בחומרים צמחיים כדי שהמוצר יוגדר "[[פרווה (כשרות)|כשר פרווה]]", כך שלציבור שומר הכשרות לא תהיה הגבלה באכילתו.
ג'לטין המופק מעצמות ומעורות דגים כשרים הוא [[כשרות#כשרות למהדרין|כשר למהדרין]] ללא כל עוררין. לעומתו, ג'לטין המיוצר מבהמות אינו זוכה לכשרות למהדרין מכיוון שלרוב הוא מיוצר
=== ג'לטין בהמות שאינן כשרות ===
השימוש בג'לטין המופק מעצמות בהמות לא כשרות נתון במחלוקת מזה עשרות שנים. המחמירים סוברים שלמרות שבמקרים רבים כמות הג'לטין הנמצאת במאכלים [[בטל בשישים|בטלה בשישים]], השימוש בו אסור השימוש בגלל דין [[מעמיד (כשרות)|מעמיד]] ו[[ביטול איסור לכתחילה]]. מנגד, המקילים סוברים שעצמות יבשות אינן בכלל איסור אכילת בעלי חיים טמאים, ובנוסף הן עוברות תהליך כימי המשנה באופן מהותי את צורתן והרכבן, מה שמבטל את איסורן מתוקף הכלל ההלכתי [[פנים חדשות באו לכאן]].<ref>לדעת המחמירים, התהליך שעוברות העצמות אינו שינוי מהותי שלהן עצמן, אלא הפרדת חומר מסוים מהן, פעולה שלדעתם אינה בגדר 'פנים חדשות'.
את מחלוקת סיכם שו"ת [[תשובות והנהגות]] חלק ב' סימן שפ"א.</ref>
בישראל ע"פ הוראת הרבנות הראשית ג'לטין שיוצר מעצמות בהמות שאינן כשרות נאסר לשימוש וכיום חברות המזון בישראל משתמשות בג'לטין שמקורו מדגים למרות ההבדל הקיים בתכונות הג'לטין.▼
▲דעת המקלים התקבלה בעיקר בקרב [[משגיח כשרות|גופי כשרות]] ב[[חו"ל]], היות ויכולת דרישתם מהמפעלים להשתמש בחומרים מייצבים חלופיים מוגבלת. בישראל, ע"פ הוראת [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית]], ג'לטין שיוצר מעצמות בהמות שאינן כשרות נאסר לשימוש, וכיום חברות המזון בישראל משתמשות בג'לטין שמקורו מדגים למרות ההבדל הקיים בתכונות הג'לטין.
== שימושים ==
|