ג'לטין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 11:
מטעמי כשרות, השימוש בתוצרי לוואי של תעשיות החי במוצרי מזון בישראל הוא מועט יחסית לשימוש בהם ב[[העולם המערבי|עולם המערבי]]. יצרנים מעדיפים להשתמש בחומרים צמחיים כדי שהמוצר יוגדר "[[פרווה (כשרות)|כשר פרווה]]", כך שלציבור שומר הכשרות לא תהיה הגבלה באכילתו.
 
ג'לטין המופק מעצמות ומעורות דגים כשרים הוא [[כשרות#כשרות למהדרין|כשר למהדרין]] ללא כל עוררין. לעומתו, ג'לטין המיוצר מבהמות אינו זוכה לכשרות למהדרין מכיוון שלרוב הוא מיוצר מבשרןמעצמותיהן ועורותיהן של [[סימני כשרות בבעלי חיים|בהמות לא כשרות]] (על פי נתוני ארגון ייצרני הג'לטין באירופה, רוב ייצור הג'לטין העולמי מקורו בעורות ועצמות של [[חזיר]]ים). עד ל-2009, [[OU|האיחוד האורתודוקסי של רבני ארצות הברית (OU)]], ארגון הכשרות הגדול בעולם, אסר לחלוטין על שימוש בג'לטין שמקורו בבשר בהמותבבהמות, וכך פוסקים גם רוב ארגוני הכשרות המהודרים. עם זאת, עקב דרישות מצד התעשייה, הקל הארגון את גישתו{{הערה|[http://oukosher.org/blog/industrial-kosher/the-fascinating-story-of-kosher-gelatin-or-how-a-product-from-beef-can-be-used-in-dairy-delicacies/ The Fascinating Story of Kosher Gelatin], מתוך אתר [[OU|Orthodox Union]]}}, והתיר ייצור ג'לטין שמקורו ב[[סימני כשרות בבעלי חיים|בהמות כשרות]] שנשחטו [[שחיטה (הלכה)|שחיטה כשרה]]. מידת כשרותו של ג'לטין ממקור בשרי עודנה במחלוקת רבה בין הפוסקים, ורק ג'לטין שמקורו בדגים מקובל ככשר למהדרין. אולם ייצור ג'לטין מדגים יקר יותר ומסובך יותר לעומת ייצור ג'לטין מבהמות, ולכן הוא נמצא בשימוש במוצרים בעלי תו "כשרות למהדרין" בלבד. ג'לטין ממקור דגי מסומן כ"ג'לטין מעצמות דגים" או "ג'לטין מהודר".
 
=== ג'לטין בהמות שאינן כשרות ===
השימוש בג'לטין המופק מעצמות בהמות לא כשרות נתון במחלוקת מזה עשרות שנים. המחמירים סוברים שלמרות שבמקרים רבים כמות הג'לטין הנמצאת במאכלים [[בטל בשישים|בטלה בשישים]], השימוש בו אסור השימוש בגלל דין [[מעמיד (כשרות)|מעמיד]] ו[[ביטול איסור לכתחילה]]. מנגד, המקילים סוברים שעצמות יבשות אינן בכלל איסור אכילת בעלי חיים טמאים, ובנוסף הן עוברות תהליך כימי המשנה באופן מהותי את צורתן והרכבן, מה שמבטל את איסורן מתוקף הכלל ההלכתי [[פנים חדשות באו לכאן]].<ref>לדעת המחמירים, התהליך שעוברות העצמות אינו שינוי מהותי שלהן עצמן, אלא הפרדת חומר מסוים מהן, פעולה שלדעתם אינה בגדר 'פנים חדשות'.
למרות שבמקרים רבים כמות הג'לטין הנמצאת במאכלים "[[בטל בשישים|בטלה בשישים]]", נאסר השימוש בג'לטין שהופק מבהמות שאינן כשרות בגלל דין '[[מעמיד (כשרות)|מעמיד']].
 
את מחלוקת סיכם שו"ת [[תשובות והנהגות]] חלק ב' סימן שפ"א.</ref>
בישראל ע"פ הוראת הרבנות הראשית ג'לטין שיוצר מעצמות בהמות שאינן כשרות נאסר לשימוש וכיום חברות המזון בישראל משתמשות בג'לטין שמקורו מדגים למרות ההבדל הקיים בתכונות הג'לטין.
 
דעת המקלים התקבלה בעיקר בקרב [[משגיח כשרות|גופי כשרות]] ב[[חו"ל]], היות ויכולת דרישתם מהמפעלים להשתמש בחומרים מייצבים חלופיים מוגבלת. בישראל, ע"פ הוראת [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית]], ג'לטין שיוצר מעצמות בהמות שאינן כשרות נאסר לשימוש, וכיום חברות המזון בישראל משתמשות בג'לטין שמקורו מדגים למרות ההבדל הקיים בתכונות הג'לטין.
יש הפוסקים כי מכיוון שהג'לטין מופק מעצמות יבשות, הוא אינו נחשב לבשר. פוסקים אלו מאשרים הפקת ג'לטין גם מבהמות לא כשרות. אולם ההנחה הרווחת היא שאין שימוש בעצמות יבשות לחלוטין ולכן לא ניתן הכשר בפועל מטעם זה.
 
ג'לטין נחשב למוצר [[פרווה (כשרות)|"פרווה"]] אף אם מקורו מן החי מטעם "פנים חדשות". ייתכן שמטעם זה משתמשים בג'לטין שמקורו בבהמות שאינן כשרות במאכלים בעלי כשרויות מחו"ל.
 
== שימושים ==