אמין אל-חוסייני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למזרח אירופה |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←אקדמיה ותחילת הקריירה: היה נשיא המועדון |
||
שורה 49:
בשנת [[1914]] החל ללמוד באקדמיה הצבאית ב[[איסטנבול]]. כשפרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], גויס לצבא [[האימפריה העות'מאנית]] ולחם במשך שנתיים בחזית כקצין.{{הערה|שם=חאג' אמין וברלין 11|ג'ני לבל, '''חאג' אמין וברלין''', עמ' 11.}} באוגוסט [[1916]] התמנה לקצין בדיוויזיה ה-46. הוא שירת כ[[שליש (צבא)|שלישו]] של מושל [[איזמיר]] ואחר כך כקצין ארטילריה ב[[הים השחור|ים השחור]]. אמין לא השתתף בלחימה משמעותית, מכיוון שהטורקים לא שלחו קצינים או צוערים ערבים לשדה הקרב. בזכרונותיו דיווח על סכסוכים עם מפקד האוגדה הטורקי, שקיפח לטענתו את החיילים הערבים. בנובמבר 1916, לאחר שלקה ב[[דיזנטריה]], קיבל חופשה של 3 חודשים וחזר לירושלים. בתום תקופת החופשה, נשאר בבית ולא חזר ליחידה.{{הערה|אילן פפה, '''אצולת הארץ''': משפחת אל-חוסייני, עמ' 180-179.}} באותה שנה החל לארגן מתנדבים שישתתפו ב[[המרד הערבי|מרד הערבי]] של השריף [[חוסיין בן עלי]], באמצעות סוכן בריטי שפעל בארץ ישראל. ייתכן כי פעילות זו הקנתה לו את האהדה הבריטית שסייעה לו לקבל מאוחר יותר את תפקיד המופתי.{{הערה|אילן פפה, '''אצולת הארץ''': משפחת אל-חוסייני, עמ' 184-183.}}
זמן קצר לאחר הכיבוש הבריטי של ירושלים בדצמבר [[1917]], הועסק אל-חוסייני במנהל הצבאי הבריטי ב[[קלקיליה]], כממונה על מניעת הברחות בתחנת המכס. לאחר תקופה מסוימת, הועבר למשרדו של ג'בריל פחה חדאד, עוזרו של המושל הצבאי של ירושלים, [[רונלד סטורס]], ועבד במנהלה הצבאית בבניין האכסניה הגרמנית ליד [[שער שכם]].{{הערה|שם=חאג' אמין וברלין 11}}
ב-[[1918]] יסד את "המועדון הערבי" ("אל-נאדי אל-ערבי"), מועדון נוער ששימש מרכז לפעילות פוליטית נגד היהודים והציונות. כאשר ג'בריל חדאד נתמנה בתחילת [[1919]] למנהל מחלקת הביטחון של [[פייסל הראשון, מלך עיראק|המלך פייסל]] ב[[דמשק]], אל-חוסייני הצטרף אליו ובקיץ אותה שנה ארגן משלחת פלסטינית ל[[הקונגרס הלאומי הסורי|קונגרס הלאומי הסורי]] שנערך ביולי בדמשק - התכנסות שנועדה לתבוע עצמאות ל[[סוריה הגדולה]] תחת מלכותו של פייסל.{{הערה|שם=חאג אמין וברלין 12|ג'ני לבל, '''חאג' אמין וברלין''', עמ' 12.}}▼
ב-[[1918]] יסד אל-חוסייני את "המועדון הערבי" ("אל-נאדי אל-ערבי"), מועדון נוער ששימש מרכז לפעילות פוליטית נגד היהודים והציונות.{{הערה|שם=חאג אמין וברלין 12}} המועדון היה פרו-בריטי ואל-חוסייני היה נשיאו. מנהיגיו ופעיליו באו בעיקר מצעירי משפחת אל-חוסייני המורחבת ובין חבריו בלטו אנשי דת איסלאמיים וקצינים בצבא השריף. מרכז הארגון היה בירושלים וסיסמתו היתה "ארצנו לנו". מטרותיו הפוליטיות היו איחוד ארץ ישראל עם סוריה והתנגדות לציונות.{{הערה|[[יהושע פורת]], '''[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינאית 1918–1929]]''', עמ' 60–61: במרץ 1920 נאמד מספר חברי "המועדון הערבי" ע"י המודיעין הציוני בלמעלה מ-500.}}
בסוף שנת 1919, הועבר חדאד למשרה אחרת ואל-חוסייני פוטר וחזר לירושלים, שם עסק בהוראה{{הערה|שם=חאג אמין וברלין 12}} ב[[בית ספר רשידיה]] {{אנ|Rashidiya school}} הסמוך ל[[שער הפרחים]]. הוא נבחר לנשיאו של הסניף הירושלמי הפרו-בריטי של "המועדון הערבי", ארגון שאיחד צעירים ממשפחות נכבדים לקידום רעיון השתלבות פלסטין כ"[[סוריה הדרומית]]" ב[[הממלכה הערבית של סוריה|ממלכה הערבית של סוריה]] בראשותו של פייסל והתנגדות ל[[הצהרת בלפור]]. באותה תקופה כתב מאמרים לעיתון הירושלמי "[[סוריא אל-ג'נוביה (עיתון)|סוריא אל-ג'נוביה]]" ("סוריה הדרומית"), שמייסדו ועורכו היו חברים בולטים ב"מועדון הערבי".▼
▲
▲בסוף שנת 1919, הועבר חדאד למשרה אחרת ואל-חוסייני פוטר וחזר לירושלים, שם עסק בהוראה{{הערה|שם=חאג אמין וברלין 12}} ב[[בית ספר רשידיה]] {{אנ|Rashidiya school}} הסמוך ל[[שער הפרחים
=== מהומות 1920 ===
| |||